Page 189 - IYUN
P. 189
הפרשה פט ירח האיתנים עיון
דברי ר"ח ,שכתב לחדש שבאמת המועדות עצמם צריכים קידוש בי"ד בעיקר דינם,
אלא שמשה רבינו קידש בשעתו את כל המועדות .וכתב ע"ז הרשב"א (שם) ,דש"מ
שהמועדות צריכים קידוש בי"ד לקבעם ולומר המועד ביום זה ,ע"כ .ודבר זה חידוש הוא,
אך לפ"ז אתי שפיר דשייך ענין זה גם בשבת ,וזה היה ההו"א .אולם לפירוש רשב"ם הנ"לרשת
צ"ע[.
עוד יש להעיר ,מהו לשון 'קידוש' החודש ,והרי יסודו הוא ענין
קביעות זמנו של החודש בלבד ,אם יהיה חסר או מלא ,והיה ראוי הענין
ליקרא 'קיום החודש' ]וכן הוא באמת בירושלמי (ר"ה פ"ב ה"ה)].
ירח האיתנים ט .ברכת 'על נטילת לולב'
בסוכה (לז ,ב) איתא :אמר ליה רבי ירמיה לרבי זריקא ,מאי טעם לא
מברכינן אלא על נטילת לולב וכו' ,הואיל ובמינו גבוה מכולן ]חשוב הוא
ונקרא האגד על שמו ,רש"י[.
ויל"ע בזה מכמה אנפי:
א .אמאי אין נוסח הברכה 'על נטילת ארבעה מינים' ,דאמנם ניחא לן
בגמ' דהזכרת לולב קודמת לשאר המינים ,מחמת גובהו ,אבל מעיקרא
טעון ביאור ,למה מזכירים רק מין אחד ולא את כל הד' מינים.
ב .מדוע נוסח הברכה הוא :על 'נטילת' לולב ,ולא 'על לקיחת לולב',
כלשון הכתוב (במדבר כג ,מ)' :ולקחתם לכם ביום הראשון' וגו'.
ג .מדוע הנוסח הוא :על נטילת 'לולב' ,ולא על נטילת 'כפות תמרים',
כלשון הכתוב (שם)' :ולקחתם לכם וגו' כפת תמרים'.
ד .מאי שנא ברכת הלולב מברכת שבעת המינים ,דאמרינן (ברכות מא,
א) שכל המוקדם בפסוק ד'ארץ חטה ושעורה' (דברים ח ,ח) ,קודם לברכה,
ואמאי לא נימא הכא נמי הכי שיש לברך על האתרוג שהוא מוקדם
בפסוק ללולב ולשאר המינים ,דכתיב (ויקרא כג ,מ)' :פרי עץ הדר כפת
תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל' ]ויש להקשות נמי לאידך גיסא ,כיון שלענין
ברכה לולב קודם מחמת גובהו ,מדוע א"כ הקדים הכתוב את האתרוג ללולב[.
