Page 192 - IYUN
P. 192

‫הפרשה‬                       ‫ירח האיתנים‬  ‫צב עיון‬

   ‫ובאמת מצינו כמה דוכתי משמעות דשמיני עצרת אינו רגל גמור‬
   ‫בפני עצמו‪ ,‬וכגון‪ :‬ביומא (ב‪ ,‬ב) דאפילו למ"ד שמיני רגל בפני עצמו הוא‪,‬‬
   ‫'הני מילי לענין פז"ר קש"ב‪ ,‬אבל לענין תשלומין‪ ,‬תשלומין דראשון הוא'‪,‬‬
   ‫הרי שלא לגמרי רגל בפנ"ע הוא‪ .‬וכן מצאנו מחלוקת הפוסקים‪ ,‬הובאה‬
   ‫בשערי תשובה (או"ח תרסח‪ ,‬א) בהזכיר בתפילה בשמיני עצרת 'את יום חג‬
   ‫הסוכות הזה' אם צריך לחזור בתפילתו‪ .‬וצ"ב‪ ,‬הלא שמ"ע רגל בפ"ע הוא‪,‬‬

           ‫ומהיכ"ת שייצא בהזכרת שם 'חג הסוכות'‪ ,‬והדבר צריך תלמוד‪.‬‬

   ‫ובתורה ישנן ג' פרשיות בעניין המועדות‪ :‬פר' אמור (ויקרא כג‪ ,‬ט‪-‬מד)‬
   ‫דאיירי בעניין איסור מלאכה ושביתה‪ .‬פר' פינחס (במדבר כח‪ ,‬טז ‪ -‬כט‪ ,‬לט)‬
   ‫דאיירי בקרבנות המוסף‪ .‬ופר' ראה (דברים פרק טז) שבה דנה התורה במצות‬
   ‫עלייה לרגל‪ ,‬חגיגה‪ ,‬ראייה ושמחה‪ .‬והנה בפר' אמור ובפר' פינחס נזכר‬
   ‫שמיני עצרת כרגל בפ"ע‪ ,‬משא"כ בפר' ראה אינו מופיע כרגל בפ"ע‪ ,‬ורק‬
   ‫נתרבה מדרשא ד'והיית אך שמח' לרבות לילי יו"ט אחרון לשמחה (סוכה‬

                                                   ‫מח‪ ,‬א)‪ .‬ויל"ע בכל זה‪.‬‬

   ‫אביטה ארחותיך ‪ -‬סוגיה בפרשה‬

‫‪6‬‬         ‫יג‪ .‬חדש תחת השמש‬

   ‫תיחת ס ר הלת‬                             ‫מזמור ברכי נ שי‬

   ‫ה שלח עינים בנחלים בין הרים יהלכון כל הנחלים הולכים אל הים‬

   ‫והים איננו לא‬                            ‫יש ו כל חיתו שדי‬

   ‫וזרח הש ש ובא הש ש‬                       ‫ש ש ידע בואו‬

   ‫תשת חושך ויהי לילה וגו תזרח הש ש וגו ואל ו ו שוא זורח הוא שם‬

   ‫הולך אל דרום ו ובב אל צפון‬

   ‫תו רוחם יגועון ואל עפרם ישובון תשלח דור הולך ודור בא‬
                                                   ‫רוחך יבראון‬

   ‫ואין כל חדש תחת הש ש‬                     ‫ותחדש פני אד ה‬
   187   188   189   190   191   192   193   194   195   196   197