Page 81 - IYUN

‫נצו"י‬ ‫הפרשה פא‬ ‫נצבים וילך‬ ‫עיון‬

‫בהם לשון 'נצבים' [ומשמע מדבריו שלשון 'נצבים' מורה על כך שהם מוכנים תמיד‪,‬‬
‫כאן לקדושה וכאן לטומאה‪ ,‬ומיושב כנ"ל[‪.‬‬

‫תירוץ יא‪ .‬משה רמז שיתפללו עליו‬

‫ויאמר אליהו (כאן‪ ,‬דרשה ב( ביאר‪ ,‬שמשה רבינו הצטער הרבה להכנס לארץ‬
‫ישראל‪ ,‬אלא שהקב"ה גזר עליו שלא יתפלל על כך‪ ,‬ולכן רצה שישראל יתפללו‬
‫עליו‪ .‬ורמז להם זאת בתיבת 'נצבים'‪ ,‬כדי להזכיר להם את הגזירה שנגזרה עליו‬
‫בהיותם במצרים‪ ,‬לאחר מעשה דתן ואבירם שעמדו 'נצבים' (שמות ה‪ ,‬כ)‪ ,‬שאז‬
‫נגזר עליו שלא יכנס לארץ [וכפי שפירש רש"י (שם ו‪ ,‬א) 'העשוי לפרעה תראה‪ ,‬ולא‬
‫העשוי למלכי שבעה אומות‪ ,‬כשאביאם לארץ']‪ .‬ורצה שיזכרו שכל זה היה מחמת‬

‫שלא יכל לסבול את תלונתם‪ ,‬ולכן יתפללו עליו‪.‬‬

‫תירוץ יב‪ .‬רמז שיש להם רושם של דתן ואבירם‬

‫באור פניך (כאן( הביא בשם המקובלים‪ ,‬שכל בעלי המחלוקת יונקים מכוחם‬
‫של דתן ואבירם‪ .‬ולפי זה ביאר‪ ,‬שמשה רמז להם על ענין ערבותם זה לזה‪ ,‬ואמר‬
‫להם‪ ,‬שהטעם שאינם מאוחדים לגמרי‪ ,‬הוא משום שיש בהם רושם של דתן‬

‫ואבירם [וראה עוד לעיל (תירוצים ז‪-‬ח([‪.‬‬

‫תירוץ יג‪ .‬רמז שהיה להם להדחף*‬

‫פרדס יוסף החדש (במדבר טז‪ ,‬כז‪ ,‬קורח אות צד( הביא‪ ,‬שבעל הפני מנחם תירץ‬
‫הקושיה הראשונה [כמבואר בשאלתנו]‪ ,‬שאפשר שדתן ואבירם לא היו אז בחיים‪,‬‬
‫ועל כן נאמר לשון 'נצבים'‪ .‬והביא להקשות על כך [כקושייתנו השניה]‪ ,‬שמכל‬

‫מקום מדוע נאמר לשון 'נצבים' שהוא לשון גנאי‪.‬‬

‫ובאוצר אפרים (במדבר טז‪ ,‬כז( הביא ליישב‪ ,‬לפי מה שכתב החתם סופר (תורת‬
‫משה לעיל א‪ ,‬כב)‪ ,‬שהיתה תביעה על ישראל על כך שעמדו מסודרים במתן‬
‫תורה‪ ,‬לפי סדר המעמדות‪ ,‬משום שאין גבהות לפני המקום‪ ,‬והיה להם לדחוף‬
‫זה את זה‪ ,‬ושהנערים ידחפו את הזקנים‪ .‬ואם כן יש לומר‪ ,‬שלכן נאמר כאן‬
‫'נצבים' בלשון גנאי‪ ,‬משום שעצם הסדר שהיה שם היה גנאי לישראל‪ ,‬וכפי‬

‫שנתבאר‪.‬‬

‫* התירוצים הבאים (יג‪-‬כד) מיישבים הקושיה השניה‪ ,‬מדוע נאמר לשון 'נצבים' שהוא לשון גנאי‪.‬‬