Page 80 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פ עיון‬

‫תירוץ ז‪ .‬היו מפורדים וחזרו בתשובה‬

‫עוד תירץ נחלת צבי (כאן)‪ ,‬שבתחילה אמר משה 'אתם נצבים'‪ ,‬והיינו 'נצבים'‬
‫במחלוקת [כדתן ואבירם]‪ ,‬וגם אמר זאת בלשון רבים כדי לרמז על פירודם‪.‬‬
‫אמנם לאחר מכן נאמר 'כל איש ישראל' בלשון יחיד‪ ,‬והיינו שעשו תשובה והיו‬

‫באחדות [וכעין זה ביאר בחוט של חסד (כאן([‪.‬‬

‫תירוץ ח‪ .‬אמר לבעלי המחלוקת שיהיו בשלום‬

‫אורח לחיים (כאן( ביאר כעין זה‪ ,‬שבשעת העבודה אדם צריך לקשר עצמו עם‬
‫כל ישראל‪ ,‬משום שכלל ישראל הם קומה שלימה‪ ,‬וכאשר מקשר עצמו עמם‬
‫אז הוא קומה שלימה‪ ,‬אך כאשר הוא נפרד מאחד מהם‪ ,‬הוא מחוסר אבר‪,‬‬
‫ועבודתו פסולה‪ .‬ובפרט בראש השנה צריך להסיר מעליו כל שנאה וקנאה‪,‬‬
‫ולקשר עצמו עם כל ישראל‪ .‬וכוונת הכתוב היא‪' :‬אתם נצבים'‪ ,‬אתם בעלי‬
‫המחלוקת כמו דתן ואבירם‪' ,‬היום' בראש השנה‪ ,‬שהוא יום הדין‪ ,‬ראוי לכם‬
‫להיות בשלום ואחדות גמורה‪ ,‬ואז הקב"ה יקבל תפילתכם ועבודתכם [וראה‬

‫מה שהוסיף בזה[‪.‬‬

‫תירוץ ט‪ .‬דתן ואבירם לעומת משה ואהרן‬

‫עבודת ישראל (שמות ב‪ ,‬יג( הביא בשם האריז"ל‪ ,‬שדתן ואבירם היו מקבילים‬
‫למשה ואהרן‪ ,‬שלעומת משה ואהרן שהיו בקדושה‪ ,‬דתן ואבירם היו בקליפה‪,‬‬
‫וזה מה שנאמר (שם ה‪ ,‬כ( 'נצבים לקראתם'‪ ,‬והיינו לעומתם ממש [וכשם שמשה‬

‫ואהרן היו שקולים (מדרש שמואל טו‪ ,‬א)‪ ,‬כך דתן ואבירם היו שקולים ברשעתם[‪.‬‬

‫ולפי זה יש ליישב‪ ,‬שנמצא שיש 'נצבים' דקדושה ו'נצבים' דטומאה‪ ,‬וכאן‬
‫הכוונה ל'נצבים' דקדושה‪.‬‬

‫תירוץ י‪ .‬היו דומים בכח ההתחדשות‬

‫כעין זה כתב שם משמואל (נצבים תרע"ה)‪ ,‬שדתן ואבירם היו בחיצוניות‪ ,‬לעומת‬
‫משה ואהרן בקדושה‪ .‬ומדת משה היתה‪ ,‬שלא היה צריך להכנה‪ ,‬אלא היה‬
‫מוכן תמיד‪ ,‬וזאת משום שהיה בכל פעם בהתחדשות החיות‪ .‬וכן דתן ואבירם‬
‫בחיצוניות‪ ,‬היו בכל פעם בהתחדשות הרשעות‪ ,‬ולכן לא נכנעו מפני משה‪.‬‬
‫וכשם שבקדושה נאמר 'אתם נצבים היום'‪ ,‬כמו כן לענין דתן ואבירם נאמר‬