Page 82 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫נצבים וילך‬ ‫פב עיון‬

‫תירוץ יד‪ .‬רמז למעמד הר סיני‬

‫בעל הטורים (כאן( כתב‪' :‬נצבים'‪ ,‬כדרך שנאמר בסיני (שמות יט‪ ,‬יז( 'ויתיצבו‬
‫בתחתית ההר'‪ ,‬בו בלשון אמר כאן 'אתם נצבים'‪ .‬וביאר האדר"ת (עטרות אד"ר‬
‫כאן)‪ ,‬שכוונתו שלא נטעה ונאמר ש'נצבים' הוא לשון גנאי חלילה ‪ -‬וכפי שאמרו‬
‫חז"ל שכל מקום שנאמר 'נצבים' הכוונה לדתן ואבירם ‪ -‬אלא אדרבה‪ ,‬הכוונה‬
‫כאן למעליותא‪ ,‬שרמז להם בכך את העובדה שהם היו 'נצבים' במעמד הר סיני‪,‬‬

‫שהוא המעמד הנבחר והמאושר‪.‬‬

‫תירוץ טו‪ .‬רמז לאיש אחד בלב אחד‬

‫האדר"ת (שם( הוסיף‪ ,‬שכוונת הדברים היא כפי שאמרו חז"ל (מכילתא דרשב"י‬
‫שמות יט‪ ,‬ב‪ ,‬הובא ברש"י שם)‪ ,‬שהם היו במעמד הר סיני כאיש אחד בלב אחד‪,‬‬
‫ללא שום פירוד ביניהם‪ ,‬ולכן נאמר גם כאן 'אתם נצבים'‪ ,‬והיינו כולכם יחד‪.‬‬
‫וכפי שאמרו בתנחומא (נצבים א(‪ :‬בנוהג שבעולם‪ ,‬אם נוטל אדם אגודה של‬
‫קנים שמא יכול לשברם בבת אחת‪ ,‬ואלו נוטל אחת אחת אפילו תינוק משברן‪.‬‬

‫וכן את מוצא‪ ,‬שאין ישראל נגאלין עד שיהיו כולן אגודה אחת‪.‬‬

‫תירוץ טז‪ .‬רמז שאע"פ שהכעיסו קיימים‬

‫רש"י (פסוק יב( כתב‪ :‬עד כאן פירשתי לפי פשוטו של פרשה‪ .‬ומדרש אגדה‬
‫(תנחומא שם)‪ ,‬למה נסמכה פרשת 'אתם נצבים' לקללות‪ ,‬לפי ששמעו ישראל‬
‫מאה קללות חסר שתים‪ ,‬חוץ ממ"ט שבתורת כהנים‪ ,‬הוריקו פניהם ואמרו מי‬
‫יוכל לעמוד באלו‪ .‬התחיל משה לפייסם 'אתם נצבים היום'‪ ,‬הרבה הכעסתם‬

‫למקום ולא עשה אתכם כלייה‪ ,‬והרי אתם קיימים לפניו‪.‬‬

‫ויש שתירצו לפי דבריו‪ ,‬שנמצא שהכוונה כאן ללשון שבח‪ ,‬שאף על פי‬
‫שהכעיסו את המקום הם עומדים לפניו [ויש שתירצו להיפך‪ ,‬שהוא לשון גנאי‪,‬‬

‫המרמז לכך שהכעיסו לפני ה']‪.‬‬

‫תירוץ יז‪ .‬רמז שיתווכחו עמו‬

‫מהר"י אברבנאל (כאן( ביאר‪ ,‬שמשה רבינו נקט בדווקא לשון 'נצבים'‪ ,‬שהוא‬
‫לשון התייצבות לויכוח‪ ,‬כפי שמצאנו לענין דתן ואבירם‪ ,‬וזאת משום שרצה‬
‫שאם יש למישהו טענה כנגד התורה והמצוות‪ ,‬שיאמר זאת ויתווכח עמו‪ ,‬והוא‬