Page 75 - IYUN
P. 75
נצו"י הפרשה עה נצבים וילך עיון
אורך התקיעה
הג"ר דוד מורגנשטרן שאל לרבינו :כתוב בשו"ע (תק"צ ,ג') "שיעור תקיעה כתרועה"
יש בעלי תקיעה מומחים שעושים התשר"ת במהירות שאורך סה"כ 2-3שניות האם
שיעור זה מספיק לכל אחד לשיעור תקיעה ,או שמא שיעור התקיעה לכל אחד כפי
אורך התרועה שלו*.
רבנו הסכים שאין צורך לשער כל אחד בתרועה שלו.
אלול תשנ"ו
לא להפסיק כלל בשברים
כתוב בשולחן ערוך (תק"צ ,ד') "ג' שברים צריך לעשותן בנשימה אחת" שמעתי בשם ר'
חיים (הגר"ח קניבסקי שליט"א) שצריך להפסיק קצת ביניהם ורק שלא לנשום בינתים,
אבל אם לא מפסיק כלל הרי זה כמו תקיעה אחת עולה ויורדת .שהרי לדעת השו"ע
(תק"צ ,ג')** ההבדל בין שבר לתקיעה אינו בצורת הקול אלא בגדלם וקטנם וסיים ר'
חיים :אלא אם כן מורי חמי יורה אחרת.
תשובת רבינו :באמצע השברים אסור להפסיק )שו"ע הגר"ז תק"צ ,ח'(***.
שאלתי :לא להפסיק בנשימה אחרת ,רק באותה הנשימה לעשות הפסק בין שבר
לשבר ,שאל"כ זה נשמע כתקיעה אחת ארוכה ,עולה ויורדת.
תשובת רבינו :האם מימיך לא שמעת שברים .זה עצמו מבדיל ביניהם.
שאלתי :כלומר מה שהשבר נקטע באמצע.
תשובת רבינו :כן.
ר"ח אדר תשס"ז
תקיעות -ספר תורה
שאלה :האם צריכים להחזיר את הס"ת להיכל קודם ההפסקה שלפני התקיעות.
* כ"כ השפת אמת (ר"ה ל"ג ,ב' ד"ה במשנה) "ונראה דהלכה הוא שצריך להיות כמו התרועה
וכשמאריך בתרועה יותר משלש יבבות צריך להאריך נמי בתקיעה" ועי' מועדים וזמנים (א' ,עמ' י"ג
הערה ד') שמביא שכן משמע מדברי בארחות חיים בשם הרשב"א אולם כתב שדעת רוב הפוסקים
דלדינא אינו תלוי בכל אחד היאך הוא מריע.
** שכתב "צריך להזהר שלא יאריך בשבר כשלשה טרומיטין שאם כן יצא מכלל שבר ונעשה
תקיעה" הרי שהשבר אינו שונה בצורתו מהתקיעה אלא בארכו.
*** הרי לדעת רבנו שא"צ לנשום בין השבר לתרועה אלא רק להפסיק ,א"כ באמצע השבר אסור
להפסיק כלל.
