Page 71 - IYUN
P. 71
נצו"י הפרשה עא נצבים וילך עיון
הלוואי שאחרי הכל נצא ידי חובה
בשהות רבינו בבית וגן בחודש אב תשנ"ו בא לפניו הבעל תוקע של ישיבת חברון ושאל
כמה שאלות בהלכות תקיעת שופר ,ולבסוף שאל האם יש עניין בכל סוגי התקיעות
שמוסיפים לאחר סיום התפילה.
השיב רבינו :הלוואי שאחרי כל התקיעות הללו נצא ידי חובה .כיון שלא ברור כיצד היא
התרועה שנאמרה בתורה .בשלמא לסוברים )רב האי גאון מובא במלחמות ר"ה סוף פרק
ד' י"א ,א' בדפי הרי"ף וכן בריטב"א ר"ה ל"ג ,ב'( שאינו לעיכובא ובכל צורה שמריע יוצא
ידי חובה ,ניחא .אבל לחולקים (רמב"ן הנ"ל במלחמות שם*) וסוברים שצריך דווקא
תרועה מדויקת ,צריך הרבה לעיין כיצד היא התרועה האמורה בתורה.
ואמר לו רבינו:
א[ בספר ("יום תרועה -יום יבבא") של הרב כשר מביא מהגאונים שציירו כיצד היא
התרועה ,יש מהם שציירו פס מחובר ,והחווה רבינו בידו פס בצורת זיג זג** .וזה ממש
כמו התרועה התימנית*** .אולם הוא מביא שיש מהם שפירשו כמו התרועה שלנו )ספר
* זה לשונו "דברי הגאון טובים לכבודו אבל מי יתן ויודיעוני המשבחים דבריו אם כן למה לא תיקן
ר' אבהו אלא תשר"ת כי בתשר"ת בלבד נהגו המנהגים שלא יראה הדבר כחלוק בעיני ההדיוטות".
**
וכתב בספר הנ"ל :מדבריו יש להביא מקור למה ששמעתי שהחת"ס ז"ל היתה לו בקבלה מרבותיו
צורת התרועה לא כמו שאנו רגילין לתקוע טו טו טו תשע פעמים או יותר בנשימה אחת ,אלא קול
אחד ארוך ברעדה כלומר שאין שום הפסק כלל .ואע"פ שהזכירו הפוסקים בתרועה תשע כחות גם
ברעידה יש לעשות כן ולהשתמש בתשע כחות להדגשת הרעידה ,אבל לא להתחיל בכל פעם בכח
חדש בהבעת הצליל טו טו טו ולפנינו מבואר להדיא שהתרועה בצורת שלשלת אין לה שום הפסק
והשלשלת מביעה הצליל של רעידה בצורת עולה ויורד.
*** וכ"כ המגדל עז (שופר ג' ,א') "כשזכיתי לבוא בארץ הקדושה מצאתי תרועתם בקבלת אבותם
כקול המתרעש ואין טוט בהם ,ושאלתי לכמה גדולים ולא פירשו לי דבר ,עד ככסף בקשתיה
וכמטמונים חפשתיה ומצאתי לר"י בן גיאת ז"ל שפירשה בהל' ר"ה מתשובת רבינו שרירא ורבינו
האי גאון ז"ל שכל דבריהם קבלה וכו' והוא מעתיק לשון רי"צ גיאות שמפרש לשון הירושלמי כהדין
טרימוטא פי' קול המתרעש וכו' ע"כ".