Page 67 - IYUN

‫נצו"י‬ ‫הפרשה ז‬ ‫נצבים וילך‬ ‫עיון‬

‫לא תיקנו ברכה לתקיעות מעומד‬

‫וכך ביאר רבינו בשיעורו למסכת ר"ה )ל"ג ע"ב( ענין זה‪ :‬שיטת הרי"ף )י"א‪ ,‬א' בדפי‬
‫הרי"ף( שאין להשיח בין תקיעות דמיושב למעומד ואם השיח גוערין בו אלא שאינו חוזר‬
‫ומברך דמצוה אחת היא‪ .‬והקשה הר"ן כיון שהתחיל המצוה בתקיעות דמיושב "לא שמענו‬
‫בשום מקום שמי שבירך על המצוה לא יהיה רשאי לדבר עד שיגמור‪ ,‬ואטו מי שבירך‬

‫המוציא יהא אסור לדבר עד שיגמור סעודתו"‪.‬‬

‫וביאור שיטת הרי"ף הוא‪ :‬תקיעות דמעומד אינן המשך של התקיעות דמיושב אלא הן‬
‫תקיעות אחרות והביא רבינו את דברי השפת אמת )ר"ה ל"ג‪ ,‬ב') "ב' מצוות הן‪ ,‬מהתורה‬
‫לתקוע מיושב‪ ,‬ומדרבנן לתקוע שנית בשעת התפילה"*‪ ,‬ותיקנו לפטור את ב' המצוות‬
‫בברכה אחת‪ ,‬לכן אסור להפסיק ביניהם כיון שעדיין לא התחיל המצוה דתקיעות‬
‫דמעומד‪] .‬וממילא אין זו עצה לחזור לשמוע הברכה קודם תקיעות דמעומד‪ ,‬כיון שחז"ל‬
‫לא תיקנו ברכה כלל על תקיעות דמעומד‪ .‬וז"ל הריטב"א (ר"ה ל"ג‪ ,‬ב' ד"ה כתב הרי"ף)‬
‫"והוצרך רבינו (הרי"ף) ז"ל להשיב דלא דמי (שח בין תפילין של יד לתפילין של ראש‪,‬‬
‫לשח בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד) דהתם כל חד וחד מצוה גמורה באפי‬
‫נפשה‪ ,‬דהוי דינא דבעיא ברכה כל אחת בפני עצמה וכו'‪ .‬אבל הכא אע"פ שאין שתיהן‬
‫באות על עניין אחד כמו שאמרנו ["שהראשונות חובת היום‪ ,‬והאחרונות חובת ברכות"]‬
‫מ"מ אין האחרונים כדאי לקבוע ברכה לעצמן שאינו אלא כתשלום הראשונות‪ ,‬וכשיירי‬
‫מצוה ונוייה" והיינו שלא תיקנו להן ברכה כלל‪ ,‬אלא מתחילה כך קבעו חז"ל שיש לפטרם‬

‫בברכה הראשונה‪ ,‬ואם שח הפסיד הברכה[‪.‬‬

‫יום בדר"ה תשנ"ו‬

‫בקשות פרטיות בסיום התפילה‬

‫שאלה‪ :‬האם מותר לומר תחינות ובקשות פרטיות בסוף תפילת מוסף בלחש‪ ,‬או‬
‫דהוי הפסק בין תקיעות דמיושב לתקיעות דמעומד ["לא ישיח בין תקיעות שמיושב‬

‫לתקיעות שמעומד – או"ח תקצ"ב‪ ,‬ג'[‪.‬‬

‫תשובת רבינו‪ :‬מותר‪ .‬כל שהוא עניין של תפילה‪ .‬והוסיף רבנו‪ :‬הרי כל התפילה היא‬
‫בקשות‪ .‬וגם זה נחשב עניני תפילה‪ .‬אטו אם צריך לברך אשר יצר בין תקיעות דמיושב‬
‫למעומד‪ ,‬האם אסור?!** ]הרי שגדר ההפסק כאן אינו כמו הפסק בין ברכה למצוה‪,‬‬

‫* וז"ל הריטב"א (ר"ה ל"ג‪ ,‬ב') "כל שהפסיק באמצע תקיעות דמיושב הדבר פשוט שאינו חוזר‬
‫ומברך שהרי הן מצוה אחת‪ ,‬ואין שיחה מחלקת מצוה אחת לשתיים ולא פוגמת ברכה לכל המצוה‪.‬‬
‫ולא הוצרכו לשאול (להרי"ף) אלא בין תקיעות דמעומד לתקיעות דמיושב משום דדינו כב' מצוות‬

‫שהראשונות חובת היום‪ ,‬והאחרונות חובת ברכות (=ברכות התפילה)"‪.‬‬

‫**אף במנחת יצחק (ג'‪ ,‬מ"ד) התיר לברך אשר יצר בין התקיעות‪ ,‬אך טעמו משום דלא חמיר‬