Page 68 - IYUN
P. 68
הפרשה נצבים וילך ח עיון
משא"כ כאן רק כשמפסיק בדבר אחר לגמרי לא בענייני תפילה וברכה[.
אלול תש"ס
הנ"ל -לאחר סיום התפילה
שאלה :לאחר שסיים תפילתו האם מותר לבקש בקשות.
תשובת רבינו :אסור* .דוקא קודם שסיים תפילתו מותר להוסיף בקשות ,אבל אחר
שסיים התפילה** אסור.
ערב ר"ה תשנ"ח
תהילים
שאלה :האם אפשר לומר תהילים בין תקיעות דמיושב למעומד.
השיב רבינו :אפשר!*** גם זו תפילה.
והנני לציין שבעניין זה של אמירת תהילים היו לרבנו תשובות שונות וחלוקות ושמעתי
מהגר"י אפרתי שליט"א שגם אצלו היו פסקים שונים מרבינו שליט"א בזה והשתא -
שלהי תשנ"ח -שאל לרבינו מה להשיב לשואלים אם לומר תהילים .השיב לו רבינו,
לענות שמותר אך לענות זאת עם קרעכץ (=אנחה).
תשנ"ט
אשר יצר
שאלה :האם מותר לברך אשר יצר בין מיושב למעומד.
מפסוקי דזמרא ,ולפ"ז בקשות ותהילים אסור .שכן אסור לומר תהילים ובקשות באמצע פסוד"ז
(ימלא פי תהלתך -עיונים בתפילה .לפני ישתבח) .אך רבנו לא הוצרך לזה אלא כל שהוא תפילה
אינו הפסק.
* אולי יש לבאר החילוק עפמ"ש הנצי"ב בהרחב דבר בראשית (י"ח ,כ"ב) "והודיע הכתוב כל זה
ללמדנו שאין לאדם להתפלל על איזה דבר רק בתוך תפילה קבועה ,שאז הוא עת רצון .והיינו
דאיתא בע"ז (ז' ,ב') "אימתי תפילה לעני כי יעטוף ,בזמן שלפני ה' ישפוך שיחו" פי' בזמן תפילה
קבועה שנקרא שיח כמ"ש תוס' שם .ומש"ה לא הקדים אברהם כאן שבח לתפילה כדין ,היינו משום
שהיה בתוך תפילה קבועה שיש בו שבח" והיינו שעיקר הזמן לבקשות פרטיות הוא דווקא בתוך
התפילה ,ולכן לאחר עקירת רגליו הוי הפסק שאינו כל כך זמן לכך.
** דעת רבינו דלאחר אמירת יהיו לרצון הוי כמו שעקר רגליו.
*** וכ"כ ביסוד ושורש העבודה (שער האחד עשר שער האיתון פרק ד') "בעת שהש"ץ מאריך
בניגונים (בתפילת מוסף) לא ישב בטל אלא יאמר מזמורי תהלים בכוונה עצומה וטוב מעט בכוונה
כו' ".