Page 65 - IYUN
P. 65
הפרשה ה נצבים וילך עיון
נצו"י
פקודיך אתבונן – ברורי הלכה
3
שו"ת בהלכות תקיעת שופר ממרן הגריש"א זצוק"ל*
כי ה צוה הזאת וגו ובר ב"ן והנכון כי על כל התורה יא ר לעיל ח א "כל ה צוהרשת
אשר אנכי צוך היום" אבל "ה צוה הזאת" על התשובה הנזכרת ל יא
טעימה קודם התקיעות
בבית מדרשו של רבינו זצ"ל היו עושים 'קידוש' בהפסקה קודם תקיעת שופר ,אולם רבינו
חשש לאיסור** טעימה קודם תקיעת שופר ולכן לא קידש ולא טעם כלום באותה שעה,
המתפללים היו יוצאים לקדש אולם הוא נשאר לשבת במקומו בב' ימי ראש השנה ולמד
בהתמדה רבה כהרגלו ]באחת השנים ראיתי שלמד באותה שעה בעיון רב ביאור הגר"א
ריש הלכות תרומות[.
אמנם כתב רבינו*** "אכן ביום ב' דר"ה יש להקל במי שחלש לבו לאכול עד כביצה פת****
אם הוא צריך לזה" אכן שמעתי מרבינו שמשום חביבות המצוה שאינה מצויה אלא זוכים
לה רק פעם אחת בשנה נהגו להחמיר שלא לאכול לפניה אע"פ שמדינא מותר לאכול*****.
* הגאון רבי בן ציון הכהן ו שלי א ראש בית הוראה הכללי ירושלים רב אבי
עזרי מרכז תח ת וה מח ס ניני ת ילה ס י הגרי ש ראש כלל חס י ו ירושלים
לזכות ולר ואת משה חיים בן ליבע חביבה
** בשיעורי מרן הגרי"ש אלישיב – ברכות (עמ' כ"ג) נתבאר בהרחבה דעת רבינו שאיסור אכילה
קודם מצוה דרבנן הוא משום שמא ישכח ולזה מהני שומר או רבים מדכרי אהדדי ,משא"כ קודם
מצוה דאורייתא אינו רק שמא ימשך וישכח ,אלא משום שיש בזה מעין זלזול במצוה שכבר הגיע
זמנה ואוכל לפני שמקיימה ,ולכן לא יעזור שומר ,ודוקא 'סמוך' לזמן המצוה מהני שומר אף במצוה
דאורייתא .וזהו שחילק כאן רבינו בין יום ראשון ליום השני .ונתבאר שם עוד שהמ"ב (רל"ה ,י"ח)
המתיר לאכול קודם ק"ש של ערבית אם ביקש מאחד שיזכירנו הרי דמהני שומר אפילו קודם מצוה
דאורייתא ,ולדבריו ה"ה קודם תקיעת שופר ביום הראשון.
*** הובא בקובץ תשובות (ג' ,פ"ט).
**** למבואר בשיעורי מרן הגריש"א ברכות (עמ' כ"ג) נראה שלדעת המ"ב אפשר להקל מעיקר
הדין אף יותר מכביצה בלבד שלא יהיה שיעור קביעות סעודה .וקודם מוסף אינו חמור מאכילה
קודם מעריב וכנהוג בשמחת תורה שאוכלים יותר מכביצה קודם מוסף .וכן הוא בשש"כ (נ"ב הערה
נ"ב) הביא מהגרש"ז אויערבאך זצוק"ל 'נהוג להקל במיני תרגימא לאכול אפי' יותר מכביצה ובפרט
אם זה ברבים דמדכרי אהדדי כמו בשמחת תורה שמקדשים בבית הכנסת".
***** כדברי הרוקח (סי' שנ"ג) "מה שמתענין החתנים עד לאחר הברכה מצאתי באגדה מפני
שמצוה חביבה עליהם ,כדרך שעושין חסידים הראשונים שהיו מתענים על מצוה החביבה עליהם
