Page 70 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫נצבים וילך‬ ‫ע עיון‬

‫תקיעה*‪ ,‬אבל ר' זרח ברוורמן נהג כן (לעשות שברים עגולים)‪ ,‬ואם לא שנהג כן ר' יהושע‬
‫ליב לא היה ר' זרח עושה כן‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬היאך צריך לעשות השבר "או‪-‬טו" או "טו‪-‬או" או "טו‪-‬או‪-‬ט"‪ ,‬האם יש להקפיד‬
‫בדיוק או העיקר הוא שהשבר מתעגל ואינו פשוט‪.‬‬

‫תשובת רבינו‪ :‬אין קפידא בזה (העיקר שהשבר מתעגל)‪.‬‬

‫תרועה תימנית‬

‫לאחר סיום התפילה היה רבינו זצ"ל מדקדק מאד לשמוע תרועה בנוסח התימנים‪ .‬והיו‬
‫תוקעים לפניו שלושים קולות עם שברים ותרועה בנוסח התימנים‪ .‬כמו כן היו תוקעים‬

‫לפניו לאחר התפילה שברים חלקים כנוסח החסידים‪.‬‬

‫למחרת ראש השנה תשנ"ז פנה אלי רבינו ושאל אותי כיצד היתה התפילה בישיבת מאור‬
‫התלמוד ברחובות שהתפללתי שם‪ ,‬והתעניין היאך היו התקיעות‪ .‬הוסיף ושאל‪ :‬האם‬

‫שמעת תרועה תימנית?‬

‫אמרתי‪ :‬הואיל וראיתי אצל הרב'ה שמקפיד על כך‪ ,‬גם אני הקפדתי לשמוע‪.‬‬

‫אמר לי רבינו‪ :‬ההבדל אצל התימנים אינו רק בתרועה אלא גם בשברים‪ ,‬ועל השברים‬
‫שלהם רואים את ה"גנוחי גנח" שאצלם השבר נשמע כמו גניחה באמת‪ .‬משא"כ אצלינו‪,‬‬

‫השברים כמו שאנו עושים אין לו מובן‪.‬‬

‫ואפי' השברים כמו שעושים החסידים שבר חלק ופשוט (עי' בסמוך היתרון לשבר‬
‫הפשוט)‪ ,‬מ"מ אין לזה צורה של גניחה‪ ,‬משא"כ השבר התימני הוא נשמע היטב כגניחה‪.‬‬

‫סיון תשס"ו‬

‫תימני בתרועה אשכנזית‬

‫שאלה‪ :‬בחור תימני הלומד בישבה אשכנזית האם חייב לשמוע תקיעות אחרי התפילה‬
‫בנוסח התימנים‪.‬‬

‫תשובת רבינו‪ :‬רצוי לשמוע! גם אנחנו משתדלים לשמוע‪.‬‬

‫* איתא בשו"ע (תק"צ‪ ,‬ג') אם מאריך בשבר יותר מדאי יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה‪ ,‬והרי‬
‫שברים שלנו שעושין או‪-‬טו כל הצורה שונה לגמרי מתקיעה‪ ,‬ואיך אפשר להחשיבו לתקיעה‪ ,‬ואילו‬
‫מדבריהם משמע שהשבר הוא חלק ופשוט כמו התקיעה‪ ,‬רק שהוא קצר יותר (ראה בהערה להלן‬

‫שכבר הקשה כן הרמב"ן בדרשתו)‪.‬‬