Page 72 - IYUN
P. 72
הפרשה נצבים וילך עב עיון
המנהגות נדפס ב"ספרן של ראשונים עמ' " )150שיעור תרועה כשלשה יבבות קלות ופרש
בירושלמי* יבבות קלות כל יבבא ויבבא ג' טרימותין טו טו טו"**.
ב[ זאת ועוד השברים שנהגו אצלנו צריכים עיון דאיתא )שו"ע תק"צ ,ג'( שאם מאריך
בשבר יותר מדאי יצא מכלל שבר ונעשה תקיעה ,והרי שברים שלנו שעושין או-טו כל
הצורה שונה לגמרי מתקיעה ,ואיך אפשר להחשיבו לתקיעה*** .ואילו מדבריהם משמע
שהשבר הוא חלק ופשוט כמו התקיעה ,רק שהוא קצר יותר .אכן אין לשנות ממנהגנו שכך
נהג ר' יהושע ליב (הגרי"ל דיסקין זצ"ל).
סיים רבינו :על כל פנים מובן מה שאחרי התפילה מהדרין בקולות נוספים.
תשרי תשנ"ז
תרועה מתוך השבר
באחת הישיבות הקדושות תוקעים שברים-תרועה עם הפסק מעט בינתיים ,רק שלא
יהי' שיעור נשימה בינתיים (כהוראת המ"ב תק"צ ,י"ח) .ובני הישיבה ביקשו שאת
השלושים קולות האחרונים יתקעו כהוראת החזו"א (קל"ו ,א') להריע מתוך השבר****.
ראש הישיבה השיב להם :אינני משנה ממה שראיתי אצל רבותי בישיבת פוניבז' שתקעו
בהפסק מעט בינתיים .ובני הישיבה טוענים גם בישיבת פוניב'ז שינו בשנים המאוחרות
* כלומר ביאור הירושלמי "כהדין טרימוטא" נחלקו בו הראשונים המגדל עז הנ"ל מביא
שפירשוהו קול המתרעש ,ואילו ראשונים אלה פירשוהו טו טו טו.
** ומביא שם עוד כמה מהראשונים שצורת התרועה היא כמו שאנו עושים ,במושב זקנים
לרבותינו בעה"ת "ושיעור כל שבר כתרועה שהם ג' טוט" והבעל העיטור הל' שופר "שברים קטנים
כעין גנח והוא טוטי".
*** כבר עמד בזה הרמב"ן בדרשה לר"ה (כתבי הרמב"ן מוה"ק עמ' רמ"א) אחר שהביא ד' התוס'
שלא יאריך בשבר אחד כשיעור שלש יבבות דא"כ נעשית תקיעה (וכדאיתא בשו"ע הנ"ל) .כתב
עליה וז"ל "ובאמת שיפה עיין וטוב להזהר ,אבל כפי הנראה מדקדוק הלשון אין ההפרש שבין
השברים לתקיעה בין קול ארוך לקצר ,אלא שזה קול פשוט סופו כתחילו כאיש מרים קולו לשורר
ולרנן ,וזה קול שבור כעין המיליל וכו' וכו' ,אלא שההפרש וההבדלה ביניהם בדמיון הקול הוא לא
בגדלם וקטנם" עכ"ל .וא"כ מנהגינו כרמב"ן.
אמנם הקושיא בעינה קיימא דזה דלא כפסק השו"ע הנ"ל שהעתיק ד' התוס' להלכה.
**** אף האבני נזר (או"ח תמ"ג-ד') כתב כן שלשיטת הרמב"ן שצריך בנשימה אחת אין להפסיק
בין השברים לתרועה כלל .וכבר העיר על כך במקראי קודש (ר"ה י"ז) אך אעפ"כ כתב שהעיקר הוא
להפסיק ביניהם פחות מכדי נשימה שכן מבואר בשו"ע הגר"ז .והנה נחלקו תלמידי החזו"א בדעתו;
דעת הגאון הגרח"ק שליט"א שאין להפסיק כלל .ודעת הגראי"ל שטיינמן זצוק"ל שאף לפי החזו"א
צריך הפסק כל שהוא (קובץ גליונות רל"ג ער"ה תשע"ט) ,וכן נהג הגר"י שפירא זצוק"ל שהיה בעל
התקיעה בביהכנ"ס לדרמן ,ומדברי האבני נזר רואים כדעת הגרח"ק.
