Page 76 - IYUN

‫הפרשה‬ ‫נצבים וילך‬ ‫עו עיון‬

‫תשובת רבינו‪ :‬המנהג הוא שמשאירים אותו על הבימה*‪ ,‬סוף כל סוף הוא נמצא במקום‬
‫מכובד (על הבימה ועטוף בטלית)**‪.‬‬

‫שאלה‪ :‬החזירו את הספר תורה לארון הקודש האם אפשר להוציא אותו שוב לצורך‬
‫התקיעות‪.‬‬

‫תשובת רבינו‪ :‬אין להוציא ספר תורה סתם (שלא לצורך קריאה)‪ .‬אבל ראוי שיהיה‬
‫הארון קודש פתוח בשעת התקיעות‪.‬‬

‫קונטרס התשובות‬

‫תשובות על שאלה שפורסמה בשנים קודמות‬

‫לשון 'נצבים' על כלל ישראל‬

‫אתם נצבים היום כלכם לפני ה' אלקיכם (כט‪ ,‬ט)‬

‫בנדרים (סד‪ ,‬ב) איתא‪ :‬אמר ר' יוחנן משום ר' שמעון בן יוחאי‪ ,‬כל‬
‫מקום שנאמר 'נצים' ו'נצבים' אינן אלא דתן ואבירם‪.‬‬

‫וצ"ע‪ ,‬דהא הכא כתיב לשון 'נצבים'‪ ,‬ופשיטא דלא קאי על דתן‬
‫ואבירם‪.‬‬

‫ולכאורה צ"ל‪ ,‬דאולי משום שאז כבר לא היו בחיים‪ ,‬לכן שפיר נאמר‬
‫'נצבים' אף שלא קאי עליהם‪.‬‬

‫* כדברי הרמ"א (תקפ"ה‪ ,‬א') "ונוהגין לתקוע על הבימה במקום שקורין" וביאר המ"ב "כדי‬
‫שזכות התורה יגן עלינו לעלות זכרוננו לפניו לטובה" ובוודאי שהעיקר זכות התורה היא כשס"ת‬

‫שקראו בה מונחת עליו‪ .‬וכ"כ בקונטרס התקיעות כהלכה ובהידור (ס"ק ח')‪.‬‬

‫** כ"כ באלף המגן (תרכ"א‪ ,‬ו') על דברי השו"ע (שם ב') "ואם הוא במקום שצריך לצאת מבית‬
‫הכנסת אין מלין עד אחר חזרת ס"ת – כדי שלא יהיה בזיון להניח ספר תורה ולצאת לחוץ" וכתב‬
‫האלף המגן "ודוקא כשכל הקהל הולכין לבית היולדת אבל כשאין כולם הולכין לבית היולדת ונשאר‬
‫מנין בבית הכנסת מנהגנו שמלין קודם שמחזירין הספר תורה להיכל וקודם שאומרין אשרי" ומעתה‬
‫כ"ש בתקיעת שופר שיש מעלה לתקוע אצל הס"ת‪ .‬ובקונטרס התקיעות כהלכתן ((ס"ק ח') כתב‬
‫דסגי שנשארו חלק מהציבור‪ .‬אך בקצה המטה (תק"צ‪ ,‬כ"ח) הביא מהערך שי (או"ח תק"צ) במקום‬
‫שהציבור יוצאים מבכהנ"ס קודם התקיעות יש להחזיר תחילה הס"ת למקומו ויתקעו כשהס"ת‬

‫בארון"‪.‬‬