Page 74 - IYUN
P. 74
הפרשה נצבים וילך עד עיון
מ"מ הואיל וזו תקיעה כשרה א"כ הכל הוא המשך תקיעה ,ובפרט כשאינו שינוי כל כך[.
אכן אמר רבינו :דבר זה אם צריך לדקדק בו או לא אינו תלוי בדין השו"ע אלא בציבור
(שהם רוצים שלא ישתנה הקול באמצע).
שאלה :ציבור שלא יודע הלכה האם יש לומר להם לדקדק בזה.
תשובת רבינו :היא גופא ,אלה שלא יודעים הם המדקדקים בזה.
אלול תשס"ח ,תש"ע.
תשר"ת -שתי נשימות
בשולחן ערוך (תק"צ ,ד') יש מחלוקת האם שברים ותרועה דתשר"ת יש לתקוע בשתי
נשימות או בנשימה אחת .שאלתי לרבינו האם לסוברים דצריך ב' נשימות צריך דווקא
לנשום בפועל בינתיים.
תשובת רבינו :אין צורך!* (ב' נשימות) זה שיעור ,זו לא מציאות** .העיקר לשיטה זו
להפסיק בינתים.
שאלה :אם נשם בינתיים האם פוסל?
תשובת רבינו :פוסל?! זה מותר ,רק שאין צורך.
אלול תשנ"ט
צריך להתחיל בקול רם כדי שישמע תחילת התקיעה משום דאמרינן שומע מקצת תקיעה לא יצא
אבל כשמתחיל התקיעה בקול נמוך בקל יבוא שאין נשמע התקיעה כולו" מבואר שאין חובה שכל
התקיעה תהיה בקול אחד פשוט ויכולה להיות בתחילתה ירידה בקול ואח"כ עליה.
* שמעתי מדייקים בשו"ע הגר"ז שצריך דוקא לנשום בינתים ממש"כ (תק"צ ,ח') "ולפיכך גם
התוקע צריך לעשות נשימה בינתיים" ובסוף הסעיף "מיד לאחר שעשה נשימה אחת" .ואינו מוכרח.
שו"ר שכבר דחו כן במ"ב המבואר (אות כ"ג) שכונת הגר"ז שינשום כדי שידע מהו שיעור הזמן שיש
לו לשהות אבל אין דין לעשות נשימה ביניהם.
באלף המגן (על המטה אפרים" תק"צ ,ס"ב ס"ק י"ז) בשם ספר אש"ד [=אש דת .שחי בדור הקודם]
"ולדעת הפוסקים שצריך ב' נשימות היינו שצריך שיהיה הפסק בין השברים בנשימה ממש ולא
סגי דישהה מעט בהשיעור שיכול לעשות נשימה ,רק נשימה ממש בעינן .ומי שיתקע תשר"ת ולא
יעשה נשימה ממש רק ישהא כדי שיעור של נשימה לא קיים המצוה לא כמר ולא כמר .ויש בזה
חשש דאורייתא" .ועיינתי בדברי האש דת (עמ' )26והם באריכות גדולה וכתב שהפוסקים לא ביררו
דבר זה ,ורק הוא מחדש זאת לפי הבנתו מתוך דברי הראשונים .וכן במקראי קודש (י"ז) כותב בתוקף
להצריך נשימה בפועל ,ושכך תקעו אצלו.
** כ"מ מדברי החזון איש (קל"ו ,א') "מה מאוד תמוהים דברי הגאון רימ"ה במ"ב ס"ק י"ח שפירש
דברי השו"ע בנשימה אחת היינו דווקא בהפסק פחות מכדי נשימה ,והלא זהו פירוש של ב' נשימות
שכתב השו"ע" הרי שס"ל דב' נשימות אינו מציאות אלא שיעור של הפסק.
