Page 216 - 10422
P. 216
ריק ריירדן
"כמו דג ריאות אפריקני ",אסטר אומרת .פתאום היא חזרה
לשטח מוכר" .הם מסוגלים להישאר שנים מתחת לקרקע במצב
חיות מושהית".
אופליה נראית מרוצה" .בדיוק ,אסטר .הנאוטילוס נכנסה
למצב שימור עצמי .ברובה היא היתה רדומה ,וניצלה זרמים
חשמליים ואת סירקולציית המים סביבה כדי לשמר שלמות
מבנית .אבל זה לא אומר שלא היה נזק .היו דליפות .פנים
הצוללת לא הוצף ,אבל "...היא סותמת את האף כאילו נזכרת
בריח.
אני מתנדנדת הלוך ושוב ,אפילו שלא נראה לי שקרשי
הרצפה זזים מתחת לרגליים שלי .המבט שלי נודד על פני
המזח .העבר האחר של המעגן מלא עמדות עבודה וצריפי
ציוד ,שמשום־מה מזכירים לי את החנויות במזח סנטה
מוניקה .צחקוק היסטרי הולך ומצטבר לי בחזה .אני תוהה אם
נוכל לקנות גביע גלידה או צמר גפן מתוק לפני שנעלה על
סיפון הנאוטילוס.
"ולוקה ...כבר בפנים?" אני שואלת.
אופליה מהנהנת" .הוא מתחיל לעבוד כל יום בארבע בבוקר.
הוא היה ישן בנאוטילוס אם הייתי נותנת לו ".היא בוחנת אותי
בדאגה .אני מניחה שאני נראית נסערת למדי" .אנחנו לא חייבים
להיכנס היום ,אנה .יכול להיות שבשביל הביקור הראשון שלך
יספיק לראות אותה מרחוק".
נליניה מסתובבת אליי כאילו אומרת ,כן ,זה יהיה ממש
בסדר .וגם ,בבקשה בבקשה בבקשה אפשר להיכנס?
אני לא רוצה להתקרב יותר מזה אל הצוללת שהרגה את
ההורים שלי .איך לוקה מסוגל להיות בפנים ,לבד ,בארבע
בבוקר? הייתי מעדיפה לישון בבית רדוף בחברת רוצח סדרתי.
אבל בו־בזמן הידיעה שלוקה שם מחדירה בי אומץ .זה גורם
216
