Page 222 - 10422
P. 222
ריק ריירדן
הרדינג ובונוונטור פנקרופט עברו בחדר הזה .וכך גם נד לנד
ופייר ארונקס .לא סתם כדמויות בספרים של ז'ול ורן ,אלא
כאנשים אמיתיים.
הראש שלי מסתובב .ריח מטהרי האוויר לא עוזר .זה הסוג
הזול ,כמו עצי ריח שקונים בשטיפת רכב — חיתוכי קרטון בצורת
עצי חג מולד .כמה מהם משתלשלים ממעקה המדרגות .אחרים
מודבקים לקורות הקיר העשויות נמוניום .ריחות מחניקים של
אורנים ושל וניל נאבקים על השליטה באף שלי.
מאחורי הריחות הללו אני מבחינה בניחוח קל של טחב
וריקבון .לוקה ואופליה עשו כמיטב יכולתם ,אבל בנאוטילוס
עדיין שורר ריח שהוא תערובת של מזח רקוב עם בית של דודה
קשישה .זה הולך להקפיץ את כל האלרגיות של רובי בר.
נראה שטופ מתענג על ריח המבואה .הוא מרחרח את האוויר
כאילו מאזן כדור על האף .נליניה בוחנת את הקירות בלי לגעת
בהם ,ועיניה עוקבות אחרי מסלול תעלות האוויר .אסטר עומדת
במרכז הסמל שעל הרצפה ומסתובבת במעגל שלם .ואז היא
מסתובבת בכיוון ההפוך ,כאילו מתירה קפיץ.
"הצוללת הזאת כועסת ",היא מחליטה" .את מרגישה שהיא
כועסת ,נכון?"
אני לא בטוחה איך לענות .החושים שלי מוצפים .אני כן
מרגישה כובד באוויר ,ממש כמו לפני סערת ברקים .גם אם
ביססתי שביתת אש זמנית עם הנאוטילוס ,יש לי הרגשה שהיא
צופה בי ומחכה לראות מה יהיה הצעד הבא שלי .אנחנו עדיין
לא חברות .ממש לא.
"היא יפהפייה ",אני אומרת" .מפחידה .מציפה".
"וכועסת ",מתעקשת אסטר" .בבקשה תיזהרי ,אנה".
אופליה היא האחרונה לרדת במדרגות .הצוהר נסגר מאחוריה
בקול נשיפה.
222
