Page 65 - RTZ
P. 65
הפרשה ה תצוה עיון
ודאי כן הוא כיון שהפעמונים הם טמונים בתוך הרימונים בודאי יהיה תולה פעמון זהב
ורימון ,שהרי לשיטתו אי אפשר לתלות באופן אחר ,וצ"ע][ .ראה חידושי חתם סופר
(להלן לט ,כה) ,ודו"ק].
3
תצוה ה .קידוש המזבח בימי המילואים
שבעת ימים תכפר על המזבח וקדשת אתו והיה המזבח
קדש קדשים (כט ,לז)
טעון ביאור ,דבשלמא בקרבנות שייך קדשים קלים וקדשי קדשים,
אבל כאן מאי נפקא מינה ולמאי צריך לומר שיהיה קודש קדשים ,הלא
כבר כתיב 'וקדשת אותו' [ובאבן עזרא וחזקוני (כאן) פירשו' :קדש כאחד הקדשים'.
וראה גם רמב"ן (מ ,י) ד'קודש קדשים' היינו 'בעבור שיקדש ,כמו שאמר והיה המזבח
קדש קדשים כל הנוגע במזבח יקדש' .וזה גם צ"ב דהאי דינא ילפינן מ'כל הנוגע במזבח
יקדש' כמבואר בזבחים (פרק ט) ולמה נאמר גם 'קדש קדשים'].
ו .גגו של המזבח
וצפית אתו זהב טהור את גגו (ל ,ג)
את גגו ,זה היה לו גג ,אבל מזבח העולה לא היה לו גג ,אלא ממלאים חללו
אדמה בכל חנייתם (רש"י)
הספורנו (לעיל כז ,ח) בפרשת מזבח החיצון ,פירש כשיטת רש"י שהיה
המזבח בלי מכסה [וכ"כ בפסקי תוס' סוף חגיגה (אות לו) ,וראה מש"כ לעיל (פרשת
תרומה קושיה ו)].
ויל"ע ,הנה על המזבח היתה בוערת אש מן השמים בתמידות ,ולא
כבתה אפילו בשעת נסיעתן [וכמו שהביא רש"י (במדבר ד ,יג) עה"פ 'ופרשו עליו
בגד ארגמן' שהאש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד כארי בשעת המסעות ,ואינה
שורפתו ,שהיו כופין עליה פסכתר של נחושת] .ולשיטת רש"י ודעימיה שבשעת
המסעות היה המזבח בלא גג וגם היה חלול בלא מילוי (כמבואר ברש"י הכא),
א"כ על מה היתה האש נאחזת ,הרי האש צריכה להיות 'על המזבח',
