Page 134 - Step and repeat document 1
P. 134

‫‪ 134‬למידה משוחררת‬

‫סיום שנות הלימוד בכיתה הרביעית והחמישית‪ ,‬הנזירות‪ ,‬מתוך יראת‬
‫כבוד להורי‪ ,‬הודיעו שאוכל לעלות כיתה בתנאי שאבוא לביתן ואלמד‬
‫אצלן בחופשת הקיץ‪ .‬אני לא זוכר שקלטתי הרבה‪ ,‬אבל תמיד עליתי‬
‫לכיתה הבאה‪ .‬וכך הגעתי לגמר בית הספר היסודי כשאני מצויד בתעודת‬
‫גמר מדומה‪ .‬מכיוון שראש המסדר של שתי הנזירות שלימדו אותי היה‬
‫קרוב משפחה של המנהל הישועי של חטיבת ביניים במחוז טקובאיה‪,‬‬
‫התקבלתי באופן אוטומטי לחטיבת הביניים‪ .‬עקב הניסיון המוקדם הזה‪,‬‬
‫והרגלי הלימוד הגרועים שלי‪ ,‬חטיבת הביניים התגלתה כמסלול מכשולים‪.‬‬
‫בסוף השנה הראשונה נכשלתי במקצוע אחד‪ :‬מתמטיקה‪ .‬בסוף השנה‬
‫השנייה נכשלתי בשלושה מקצועות‪ :‬מתמטיקה‪ ,‬אנגלית ואזרחות‪.]...[ .‬‬
‫נראה שנגזר עלי לעמוד במשטר חינוכי שלא רציתי לקחת בו חלק‪ .‬הייתי‬
‫מוכן להיעדר מבית הספר בכל ימי השנה‪ ,‬להתחמק משאלות של המורים‪,‬‬
‫לזייף פתקים מההורים שמאשרים את החיסורים שלי‪ ,‬ולרמות במבחנים —‬
‫לפעמים בכוחות עצמי ולפעמים עם עזרה מחברים‪ .‬כפי שקרה בימי בית‬
‫הספר היסודי‪ ,‬חופשות הקיץ שלי היו מסונדלות ללא פשרות בקורסים‬

                                                         ‫להשלמת החומר‪.‬‬

‫אבל בחופשת הקיץ של שנת ‪ 1944‬גורלי השתנה‪ .‬חורחה ֶאלי ַס ְל ֶדה‬
‫(‪ )Elizalde‬ואני גרנו במרחק של בית אחד זה מזה וחלקנו בינינו כל מה‬
‫שמשתפים בו בגיל ההתבגרות‪ :‬משחקים‪ ,‬מסיבות‪ ,‬שיחות ארוכות ובעיקר‬
‫מעשי שובבות שכונתיים‪ .‬חורחה למד שנה אחת מעלי באותו בית ספר‬
‫וזה עתה סיים את לימודיו בחטיבת הביניים‪ .‬באותה נימה שבה דיברנו‬
‫על כל התוכניות האחרות שלנו‪ ,‬הוא הציע ללמד אותי גיאומטריה‪ .‬הוא‬
‫למד אותה זה עתה‪ ,‬בכיתה ח'‪ ,‬והראה לי ספר בכריכה קשה שכותרתו‪,‬‬
‫"גיאומטריה של המישור ושל גופים" מאת וונטוורת' וסמית'‪ .‬הוא נהנה‬
‫במיוחד מההדגמות שהיו בספר מפני שזה היה כרוך רק בהבנה של כמה‬
‫אקסיומות והנחות הדרושות להוכיח משפט‪ ,‬ולהגיע להודעה המסיימת‪,‬‬
‫מש״ל (מה שצריך להוכיח)‪ ,‬בלי ללמוד יותר מדי‪ .‬זה דמה יותר לפתרון‬
‫של חידה‪ .‬הייתי מוקסם מצורת הלימוד הזאת שמלמדת להוכיח משפטים‬

                                                             ‫בגיאומטריה‪.‬‬

‫הלימודים בכיתה ח' התחילו שבועות מעטים לאחר מכן‪ .‬המורה‬
‫למתמטיקה היה אותו מורה שהכשיל אותי בשנה הקודמת‪ .‬הוא נהג‬
‫לקרוא לשלושה תלמידים באקראי לומר לכיתה בזה אחר זה מה למדנו‬
‫בשנה הקודמת‪ .‬במהרה הגיע תורי לגשת אל הלוח‪ .‬ברגע שעמדתי על‬
‫הבימה ליד הלוח‪ ,‬המורה ביקש ממני להוכיח שסכום הזוויות הפנימיות‬
‫בכל משולש הוא ‪ 180‬מעלות‪ .‬שרטטתי את הקווים בגיר‪ ,‬וחשתי תוך כדי‬
‫כך את השתיקה הכבדה ששררה בכיתה‪ .‬התחלתי להציג את המשפט‬
   129   130   131   132   133   134   135   136   137   138   139