Page 83 - Step and repeat document 1
P. 83
תיתרבח העונתכ יכוניח יוניש 83
) ,Change (1991הצביע על כך שהזנחת הפנומנולוגיה של שינוי ,כלומר
איך אנשים בשטח מפרשים לפי הבנתם את המדיניות החינוכית לעומת מה
שמצפים ממנה קובעי המדיניות — נמצאת בשורש הכישלון המפואר של רוב
הניסיונות לחולל רפורמות חינוכיות .מאז ,גוף מחקר מבוסס היטב בדק את
ההבנות של מורים ביחס לרפורמות חינוכיות ,ואיך הפרשנויות שלהם השפיעו
על היישום של שינויים במדיניות .המחקרים האלה הניבו ראיות משכנעות
שהתגובות של מורים לרפורמות מושפעות מההבנות שלהם את המסרים של
המדיניות ,ואלה בתורן מעוצבות על ידי האמונות וההתנסויות של המורים,
וגם על ידי ההקשרים שבתוכם הם מנסים לפרש לעצמם את המדיניות .בעשור
האחרון ,אמנדה דטנו ( )Datnowו־ויקי פארק ( )Parkהציעו פרספקטיבה
שהן קוראות לה "יצירת מובן/הבניה־משותפת" ליישום המדיניות (Datnow
.)& Park, 2009מנקודת המבט הזאת ,מדיניות חינוכית מומשגת כתהליך
מורכב החוזר ונשנה ,שדורש השתתפות פעילה ואינטראקציות בין שחקנים
רבים והקשרים מרובים.
נקודת המבט של יצירת מובן/הבניה משותפת מציעה הסבר מורכב ומפורט
יותר להתפתחות וליישום של שינוי חינוכי מזו שמציעה נקודת המבט הטכנית־
רציונלית (המושפעת מעקרונות הניהול המדעי) ,המניחה כי המדיניות החינוכית
זורמת במישרין ממשרדים מרכזיים אל חדרי הכיתות .נקודת המבט הזאת יכולה
לחול גם על טווח רחב של תהליכי פיתוח ויישום מדיניות חינוכית ,בלי קשר
להדגשים שלה (למשל ,שיפור תוכנית לימודים או שיפור ההוראה) או למיקום
שלהם (למשל ,גוף ממשלתי מרכזי או הקהילה).
עם זאת ,נקודת המבט של יצירת מובן/הבניה משותפת אין בה די כשלעצמה
כדי לתת מענה לשתי שאלות מרכזיות הדורשות התייחסות למען עתידו של
השינוי החינוכי .נקודת המבט הזאת אינה מתייחסת לשאלת המטרה ,והיא
מותירה ללא מענה גם את השאלה אם שינוי חינוכי ספציפי מנציח את הסטטוס־
קוו או חותר תחתיו.
הגישה הרעיונית הרביעית ,האחרונה מאלה המנסות להגדיר פרדיגמה
חדשה לשינוי החינוכי ,מאמצת רעיונות של מערכות אורגניות כמטפורה לסוג
המערכות החינוכיות שיהיו דרושות בעתיד 4.המטפורה של מערכות חינוכיות
כסביבות חיות שפועלות בהרמוניה עם הזרימה הטבעית של חיי האדם מציבה
