Page 214 - 28222
P. 214

‫שרה פכטר‬

‫לא הגיוני — צעד קיצוני כל כך שקול להודאה באשמה‪ .‬והם ימצאו‬
                                                  ‫אותו‪ .‬לאן יימלט?‬

                   ‫אט־אט התגבש במוחו של מנוח הכיוון הנכון‪.‬‬
‫הוא יבעיר את המסמכים אט־אט‪ .‬הוא ייטול את הסמובר הגדול‬
‫שלו‪ ,‬יניח בו תיקיות‪ ,‬מסמכים‪ ,‬קלטות‪ ,‬ויבער אותם מן העולם‪.‬‬
‫בתוך החדר הנעול היו לו גם כמה מכלי דלק — כדי למלא את הרכב‬
‫לנסיעות חירום מיידיות‪ ,‬אם ייווצר צורך בהן במהלך הפרויקט‪ .‬הוא‬
‫עשה חשבון שלפיו את חלון הסלון הוא יסגור‪ ,‬ויותיר את חלון חדר‬
‫השינה פתוח; כך לא יראו מבחוץ את העשן‪ .‬בלאו הכי לילה כעת‪ .‬עם‬
‫מעט מזל זה יעבור‪ .‬עד הבוקר לא יהיו ממצאים חשודים‪ .‬את הסמובר‬

                   ‫עצמו יעטוף בשמיכה ישנה ויגלגל מתחת למיטה‪.‬‬
‫איש לא נכנס אליו בדרך כלל; איש לא יריח את השרפה ויקלוט‬

                                 ‫שביעור חמץ ארוך־נגן התבצע כאן‪.‬‬
                 ‫בסביבות חצות וחצי בלילה מנוח החל במלאכה‪.‬‬
‫הסמובר מולא ניירת‪ .‬מכלי הדלק הובאו‪ .‬למעשה‪ ,‬היה צורך‬
‫בכמחצית המכל‪ ,‬חישב מנוח‪ ,‬אך ליתר ביטחון הוא הביא כמה‪ .‬מעשה‬
‫הביעור אפף אותו במין פראות ילדותית‪ .‬המסתורין שבאש‪ .‬הכוח‬
‫שבשכתוב ההיסטוריה‪ .‬ההיסטוריה לא תשפוט אותו כי הוא ימחק‬

                                                   ‫אותה‪ ,‬חשב מנוח‪.‬‬
                        ‫עוד נייר ועוד אחד‪ .‬עוד קלסר ועוד אחד‪.‬‬

                                                 ‫הוא חש חולשה‪.‬‬
                        ‫גבריהו נמלט ללא שיפגיש בינו לדבורה‪.‬‬

                                ‫דבורה יודעת על בגידתו ותככיו‪.‬‬
      ‫הוא ייוותר ללא ניירת‪ ,‬מה שיכביד עד מאוד על הפרויקט‪.‬‬
‫אולי בכל זאת התושבים יקלטו‪ ,‬ואז תהיה לו בעיה גם איתם וגם‬

                                ‫עם שולחיו‪ ,‬לאחר שהפרויקט ייעצר‪.‬‬
‫מנוח החל לוגם ארוכות מבקבוק הוודקה‪ .‬הבקבוק שנשאר לו‬

                                    ‫מהפגישה החמצמצה עם גבריהו‪.‬‬

                                ‫‪214‬‬
   209   210   211   212   213   214   215   216   217   218   219