Page 204 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 204
204אלין הילדרברנד|
"לא נכון ",אמר בנג'י" .רציתי לומר לך כבר כמה שבועות ,אפילו
חודשים ,אבל לא העזתי כי לא הייתי בטוח שאת מרגישה אותו הדבר
כלפיי .אבל בבקשה תאמיני לי שאני אוהב אותך .אני אוהב אותך,
סלסט אוטיס".
היא הרגישה כאילו חישמלו אותה רגשית .הוא אוהב אותה .הוא
אוהב אותה .סלסט לא ידעה מה לומר ,אבל היה לה ברור שבנג'י
מחכה לתשובה" .גם אני אוהבת אותך ",היא אמרה.
"באמת?" הוא שאל.
האם היא באמת אהבה אותו? סלסט חשבה על הפגישה הראשונה
שלה עם בנג'י ,כמה נהדר הוא היה עם מירנדה ,כמה מתוסכל מג'ולס
הזוהרת .היא חשבה על הפרחים והספרים והמסעדות ועל הדירה
המדהימה שלו ועל בית המחסה לדיירי הרחוב .היא חשבה על
הנינוחות שחשה במחיצתו ,כאילו יש לעולם רק דברים טובים להציע
לה .היא חשבה על כמה שדעתו חשובה לה .היא רצתה להיות טובה
מספיק עבורו.
"כן ",היא אמרה" .אני אוהבת אותך".
אם סלסט אוהבת את בנג'י ,אז מה קורה עכשיו ,עם ש ּו ֶטר? סלסט
מכירה בעל־פה את הסיפור של הוריה :קארן צעדה במעלה המדרגות
והציגה את עצמה בפני ברוס ,שניסה להזיע כדי להוריד את משקל
הנוזלים שלו ובהה בתפוז .קארן הושיטה לו יד ואמרה ,גברים עם כוח
רצון מרשימים אותי .ומסתבר שאלה היו מילות קסם ,כי באותו רגע
שניהם ידעו שהם עתידים להתחתן ולהישאר יחד לנצח.
אחרי זה אפילו לא הייתי רעב ,אמר ברוס .זרקתי את התפוז שלי,
הגעתי למשקל הרצוי ,ניצחתי בתחרות ,אבל בקושי היה אכפת לי .כל
מה שרציתי זה לצאת לדייט עם אמא שלך.
ככה זה כשאוהבים ,אמרה קארן.
האומנם ככה זה כשאוהבים? תוהה סלסט .במשך תשעת החודשים
האחרונים היא למדה ,לאט ובזהירות ,להכיר את בנג'מין וינבורי,
ורק לאחרונה החליטה לקרוא לחוויה הזאת "אהבה" .והנה ,כעבור