Page 208 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 208
208אלין הילדרברנד|
הנה ש ּו ֶטר מוזג לסלסט כוס מהיין של גריר ופותח לעצמו
אחד מבקבוקי הבירה של טאג .סלסט מרגישה שהם כמו בני נוער
שעורכים מסיבה כשההורים לא בבית .הנה ש ּו ֶטר פותח פחית בוטנים,
ואז מעלעל בספר טלפונים של ננטקט ועושה שיחת טלפון מאחורי
דלתיים סגורות .הנה סלסט וש ּו ֶטר משיקים כוס יין לבקבוק בירה,
ישובים על כיסאות ָאדיר ֹונ ָדק וצופים בשקיעת השמש .הנה ש ּו ֶטר
ניגש לדלת הקדמית ,משלם לשליח ומביא איתו למטבח סעודת
מלכים .הוא הזמין שתי ארוחות לובסטר בתוספת תירס ,תפוחי אדמה
וחמאה מותכת.
סלסט אומרת" ,חשבתי שזאת פיצה".
ש ּו ֶטר אומר" ,אנחנו בננטקט ,קרן אור שלי".
הנה סלסט וש ּו ֶטר ,אחרי ארוחת הערב וכמה ׁש ֹוטים מהטקילה
המשובחת בטירוף של טאג ,נוסעים העירה במונית לעבר הצ'יקן
בוקס ,שהוא דווקא לא מסעדת מזון מהיר אלא בר שכונתי עם מוזיקה
חיה .הנה סלסט וש ּו ֶטר רוקדים בשורה הראשונה לצלילי להקת
קאברים בשם ַמק ְסט ֹון שמנגנת את Wagon Wheelולאחר מכן את
.Sweet Carolineהנה סלסט וש ּו ֶטר מנופפים את אגרופיהם באוויר
ושרים " ָּבה־ ָּבה־ ָּבה!" ו"! "So Good! So Good! So Goodהנה
סלסט וש ּו ֶטר מגיחים ברגליים כושלות מהצ'יקן בוקס ועולים למונית
נוספת שלוקחת אותם בחזרה לארמון הקיץ .השעה אחת וחצי בלילה,
וסלסט לא נשארה ערה עד מאוחר כל כך מאז הלילות הלבנים בימי
הקולג' ,אבל במקום ללכת לישון היא וש ּו ֶטר מטיילים לחוף ,פושטים
את בגדיהם העליונים ונכנסים למים.
הנה סלסט אומרת" ,אני כל כך שיכורה ,אני הולכת לטבוע".
"לא ",אומר ש ּו ֶטר" .לא אתן לזה לקרות לעולם".
הנה ש ּו ֶטר צף על גבו ומתיז מים מפיו .הנה סלסט צפה על גבה,
מביטה בכוכבים וחושבת כמה מסתורי הוא החלל החיצון ,אם כי לא
מסתורי כמו עולם הרגשות של בני האדם.
הנה סלסט וש ּו ֶטר מטיילים בחזרה אל הבית ,עטופים במגבות
מפוספסות בכחול־לבן שש ּו ֶטר סחב מביתן הבריכה .הם מתמהמהים
במטבח .ש ּו ֶטר פותח את המקרר .אלידה דאגה שלא יחסר להם מזון
