Page 205 - 26076_kinrt.26076_p_kinrt.1.1A
P. 205

‫הזוג המושלם ‪|205‬‬

‫חמישה ימים בלבד מתחוור לה שטעתה‪ .‬ברגע שסלסט פוגשת את‬
‫ש ּו ֶטר‪ ,‬העולם בולע אותה בבת אחת‪ .‬אבודה‪ ,‬היא חושבת‪ .‬אני‬

                                                             ‫אבודה‪.‬‬
‫לא‪ .‬היא מדענית‪ .‬היא מאמינה בהיגיון‪ .‬הרגש שמציף אותה כרגע‬

             ‫ארעי כמו כוכב שביט‪ .‬בקרוב מאוד הוא יתפוגג ויחלוף‪.‬‬
‫"בנג'י שלנו הולך לפספס את הטיסה‪ ",‬אומר ש ּו ֶטר‪" .‬הוא הורה לי‬

                                            ‫במפורש לטפל בך יפה‪".‬‬
          ‫"אין צורך‪ ",‬אומרת סלסט‪" .‬אני יכולה לטפל בעצמי‪".‬‬
‫"כן?" תוהה ש ּו ֶטר‪ .‬ניצוצות כחולים מרצדים בעיניו‪ .‬סלסט לא‬
‫מסוגלת להישיר מבט אליו‪ ,‬ואחר כך מחליטה שזה מטופש מצדה;‬
‫ברור שהיא מסוגלת להביט בו‪ ,‬והיא מביטה‪ .‬קיבתה צונחת באחת‪.‬‬
‫ווש! הוא יפה עד כדי כאב‪ .‬אולי היא רק צריכה לפתח עמיד ּות‬
‫בפניו‪ .‬סביר להניח שאפילו הגברים היפים בתבל — ג'ורג' קלוני‪ ,‬ג'ון‬
‫האם — מתחילים להיראות שגרתיים אחרי שמסתכלים בהם מספיק‬

                                            ‫זמן‪" .‬באיזה מושב את?"‬
                                              ‫"‪ ",D1‬היא אומרת‪.‬‬

‫"אני ב־‪ ",A12‬אומר ש ּו ֶטר‪" .‬אבקש מהם לתת לי את המושב של‬
                                                              ‫בנג'י‪".‬‬

‫"אני לא סגן נשיא בכיר מפראג‪ ",‬אומרת סלסט‪" .‬אתה לא צריך‬
                                                     ‫להשגיח עליי‪".‬‬

‫"את יוצאת עם החבר הכי טוב שלי כבר תשעה חודשים‪ ",‬אומר‬
‫ש ּו ֶטר‪" .‬אני רוצה להכיר אותך‪ .‬קשה לעשות את זה ממרחק של אחת־‬

                                     ‫עשרה שורות‪ ,‬את לא חושבת?"‬
                                              ‫"כן‪ ",‬מודה סלסט‪.‬‬

‫הם יושבים זה לצד זו בשורה הראשונה של המטוס‪ .‬ש ּו ֶטר מרים‬
‫את התיק של סלסט לתא האחסון העליון‪ ,‬ואז שואל אם היא מעדיפה‬
‫את המושב ליד החלון או ליד המעבר‪ .‬היא בוחרת ליד המעבר‪ .‬רוב‬
‫האנשים שמעולם לא טסו בטח מעדיפים לשבת ליד החלון‪ ,‬אבל היא‬
‫עצמה מבועתת‪ .‬ש ּו ֶטר מחכה שהיא תשב ורק אז מתיישב בעצמו‪.‬‬
‫הוא ג'נטלמן‪ ,‬אבל גם בנג'י כזה‪ .‬בנג'י ג'נטלמן מושלם‪ .‬בנג'י קם‬
‫כשסלסט עוזבת את השולחן כדי ללכת לשירותים וקם כשהיא חוזרת‪.‬‬
   200   201   202   203   204   205   206   207   208   209   210