Page 183 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 183

‫ניב שפתים ‪ y‬קבלת רבינו האריז"ל‪ -‬דרכי ההשתלשלות קנה‬

‫ויובןרכא שכפי סדר מעלת קבלת הכלים מאורות אח"פ‪ ,‬כך נמשכו במקביל לאותן האורות‬
‫בהיותם מלבישים מטיבור וא"ק ולמטה‪" ,‬הארות נוספות"רכב לצורך תשלום חיזוק כליהם‪.‬‬

                  ‫"הכתר" הלביש" על "נקודת הטיבור"רכג‪ ,‬וקבל לבדו מאור היוצא דרך שם‪.‬‬

                                                  ‫‪z‬‬

                                                                                                        ‫ולא ראוי‪.‬‬
‫ריט‪ .‬דעת רבותינו המפרשים‪ -‬רבינו הבית לחם יהודה )‪ (äðäå ä"ã‬הביא מעץ חיים כתיב יד‪ ,‬שמקרה המלכים היה בכל‬
‫נקודה מה' נקודות שיצאו מעיני א"ק‪ .‬ר"ל שלא רק הז"ת הכללים נשברו‪ ,‬אלא גם זו"ן דאריך ואבא ואמא וכו'‪ .‬יוצא‬
‫אפוא שרבינו האריז"ל דיבר בפרטות של כל נקודה ונקודה‪ ,‬מה' נקודות הכלליים שיצאו מעיני הא"ק )‪.(â"ô ì"ùà ïééò‬‬
‫רכ‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬ויובן שזו"ן אשר אינו קיבלו אור האוזן כלל נשברו פנים ואחור‪,‬‬
‫והוא כדוגמת האדם שאינו מבוטל לגדולי וצדיקי ישראל ואינו מקשיב לעצותיהם‪ ,‬וממילא יגיע לידי שבירה ח"ו‬

                                                                                               ‫וריחוק מהאלוקות‪.‬‬
‫רכא‪ .‬עיין עץ חיים )‪ (â"ô 'ç øòù‬וז"ל‪" :‬והנה הכתר מן הנקודות מקומו הוא מן הטבור דא"ק עד סיום הגוף וחב"ד‬
‫הם בג"פ קדמאין דנה"י דא"ק וחג"ת בג"פ אמצעין ונה"י בג"פ תתאין ע"ד הנ"ל בזו"ן המלביש לא"א כנזכר במקומו‪.‬‬
‫והנה ב' מיני אורות יוצאין מתוך הגוף דא"ק והם א' מן הטבור והב' מפי היסוד ויוצאין דרך שם ב' הבלים‪ .‬וכפי הראוי‬
‫היה שיהיה ג' הבלים כנגד ג' ראשונות שקבל מאח"פ כנ"ל אבל לפי שחסר אור אזן מן או"א כנ"ל לכן ג"כ חסר בחי'‬
‫ההבל מה שכנגד האזן ולא יצאו רק ב' הבלים שהם נגד חוטם ופה לבד אשר מהן קבלו או"א למעלה וגם כאן למטה‬
‫מקבלין מהן אבל אור הז"ת שלא לקחו רק מן הגוף ולמטה שהוא מסיום שבולת זקן ולמטה כנ"ל לכן ג"כ לא יש להם‬
‫הבלים להאיר להם אבל נרמזו בסוד ויפוזו זרועי ידיו שהוא סוד י' טפין דאזדריקו מבין הצפרנים כנזכר בתיקון ס"ט‬
‫כנודע כי הם עצמם בחי' המלכים כי הנה ביטול המלכים היה לפי שלא נתקן עדיין כחדא אדם דכר ונוקבא וכו'‪ .‬והנה‬
‫הבלים הראוין למלכים אלו ז' יצאו דרך צפורני רגלים ואע"פ שהצפורני' הם י' והנקודות שנשברו אינן אלא ז"ת לבד‬
‫כנ"ל‪ .‬הענין הוא כי גם יש ב' מיני אחוריים דאו"א שנשברו הרי הם ט' בחי' והעשירית הוא כי גם מן הכתר היה בו‬
‫קצת פגם כמ"ש לקמן בע"ה והוא בחי' נה"י שלו שנכנסו והיו בסוד מוחין לאו"א וגם הם נשברו הרי הם י' בחי' כנגד‬
‫י' הבלים שיצאו מצפורני רגליו וכל בחי' יציאת אלו הי' הבלים דרך צפורניו היו כולם לסיבת חסרון קבלתן מאור האזן‬

                                                      ‫העליונה כנ"ל ולכן סבה זו גרמה לכל זה ולביטול המלכים"‪.‬‬
‫רכב‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬ודע שבכל מדרגה ישנם ב' מיני התגלות אלוקית‪ .‬ר"ל ישנה התגלות‬
‫ברורה ומוגדרת והינה ההארה הנמשלת לאור "היוצא מתוך הנקב"‪ ,‬כדוגמת סמ"ב דס"ג וחיצוניות הב"ן אשר יצאו‬
‫דרך נקבי העיניים‪ .‬וכן ישנה התגלות נוספת שהינה התגלות של "פנימיות המשפיע"‪ ,‬כמו שהוא מצד מדרגת עצמו‪.‬‬
‫וזהו הנמשך להארה היוצאת מתוך גוף א"ק העצמו‪ ,‬שהינו האור הבוקע ממנו כביכול בכלי כוונה להשפיע‪ ,‬ר"ל אלא‬
‫"מתפרץ" מתוך פנימיותו‪ .‬והארה זו מתגלית מתוך נקבי הדופן והכלי של זה הא"ק‪ .‬ונמשיל לכך משל‪ :‬לרב המוסר‬
‫שיעור לתלמידיו‪ ,‬ומצמצם את חכמתו כפי הצריך לגלות לתלמידיו‪ ,‬שזהו עיקר השפעתו‪ .‬אמנם "מבין השיטין"‪ ,‬אזי‬
‫מעביר להם גם מאור "פנימיות נפשו"‪ ,‬ע"י תנועות הגוף והסתכלות הפנים וכו'‪ ,‬ובזה מועבר להם יותר מעצם השיחה‬
‫והשיעור‪ ,‬שכן זוהי הארה מהמקום הפנימי של הרב‪ ,‬המתגלה ללא מילים כלל‪ .‬ודוגמא לכך הינה הבנת רבינו התורת‬

                                                              ‫חכם זי"ע את דברי העמוקים של רבינו הרש"ש זי"ע‪.‬‬
                   ‫כמובא בלשונו )‪" :(à"ò 'ë íëç úøåú‬אבל אני כותב מה שהבנתי מבין ריסי עיניו ואינו סותר זה"‪.‬‬
‫וכן עיין )‪ (á"ò â"ñ ìéòì‬וז"ל‪" :‬וזה ראיתי והבנתי מבין ריסי עיניו של מורי הרב ז"ל וכן אני מבין כתבי הרב זלה"ה"‪.‬‬
‫רכג‪ .‬בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה"‪ -‬מקום הטיבור הינו מקום החיבור בין הפנימיות לחיצוניות‪ ,‬כי הפנימיות‬
‫של האדם הינה למעלה מהטיבור )‪ ,(íééîéðôä íéøáéàä øàùå çåîäå áìä íéàöîð íùù ì"ø‬ואילו מהטיבור ולתתא הינו‬
‫החלק החיצוני של האדם )‪ .(õåçì úåìâúää äàöåää ïéðò íìåëù ãåñéäå íééìâøäå íééòîä íéàöîð íùù‬ומהטבור עצמו‬
‫נמשכת "נקודת החיים" לחיצוניות )‪ .(øáåòä éç íùî ïëìå‬ותבין מדוע אור זה נמשל ל"אור היוצא מהטיבור"‪ ,‬כי הינו‬

                                                                   ‫ההארה נמשכת מהפנימיות לחיצוניות להחיותה‪.‬‬
   178   179   180   181   182   183   184   185   186   187   188