Page 186 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 186
קבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות yניב שפתים קנח
z
הפרצופים העליונים נקרא שרק הג"ר מתו ,והרי מאו"א כל מה שירד הינו "האחוריים" שנתווספו להם ע"י שקבלו
מוחין מא"א ) ,(íééøåçàä úà íéìéãâîä â"åç ì"øובא"א לא היתה שבירה כלל ,כי כל הפגם שהיה בא"א הינו רק הנה"י
שניתן בסוד מוחין לאו"א ,וע"י ירידת אחורי או"א החדשים ,ירדו עימהם אף הנה"י הישנים דא"א ,וא"כ בא"א ואו"א
לפי פשטות דברי רבינו האריז"ל לא חל בהם שינוי מהצורה שנאצלו ,וא"כ איך אפשר לומר שבערך העליון היה בהם
מיתה גמורה .ועוד קשה מדוע זו"ן הינם בי"ע בערך הג"ר ,הרי כמו שבריאה הינה מדריגה אחת מתחת לזו"ן ,א"כ היו
זו"ן צריכים להיות בי"ע בערך ישסו"ת ,ולא בערך כל הג"ר ,וכן ישסו"ת בערך או"א עלאין וכו'.
רבינו המעיל אליהו ) ,(æ"è úåàמסביר שמה שאומר רבינו הרש"ש זי"ע שמקום זו"ן בערכם הינו בי"ע ,אין זה חוזר על
נפילת האחוריים ,כי לפי דברי רבינו הרש"ש אשר קרא לאו"א זו"ן ,היה צריך שכולם ירדו ,ולא אחוריהם דייקא .ר"ל
קשיא ליה שכמו שנפילת האחוריים אי אפשר לקרוא בכך מיתה ,לכן צריך לומר שירדו או"א פנים ואור למקום זו"ן.
וכן אין לומר שקאי על פרצופי ישסו"ת הנקראים בערך "אחוריים" שכולם נפלו.
ונראה שהכוונה בדבריו הינה ,שהיה מקום לתרץ עפי המבואר בעץ חיים ) ,(à"ô úåãå÷ðä øòùשהכתר הינו ניקוד קמץ,
והחכמה הינה ניקוד פתח ,ומשום ואילך ,ר"ל מנקודת הצירי וכו' ,היתה השבירה?.
ולכאורה קשה שהרי ידוע שהג"ר אינו נשבר? ,אלא בהגהה ) (ò"éæ éøé'éöðô íäøáà 'øì úñçåéîä á"îהכוונה שמדובר
על האחוריים שנשברו והפנים נתקיימו .א"כ טוען המעיל אליהו זי"ע שהיה אפשר לתרץ כאן ,שאנו מדברים על
האחוריים שהינם "פרצופי ישסו"ת" והוי פרצוף גמור פנים ואחור ,ולא רק חו"ג המגדילים את האחוריים .אולם דוחה
סברא זו ,משום שרבינו הרש"ש זי"ע כולל את או"א עלאין וישסו"ת במה שאמר "או"א" .ולכן מתרץ שהכוונה למה
שכתב רבינו האריז"ל ) ,(á"ô 'ì øòù íééç õòשקודם התיקון פרצוף ז"א הלביש מן הדעת דא"א ,ואו"א הלבישו לחו"ב
דא"א ,ואחרי התיקון ירדו והלבישו לחג"ת דא"א שהינו מקום זו"ן .ולכן "ירידה" זו למקום זו"ן נקראת בערכם מיתה,
משום שמקום זו"ן נקרא בי"ע בערכם.
ולפי דבריו הקדושים יוצא אפוא שישנן ב' "ירידות" באו"א .האחת ,עצם מה שירדו מקום .השנית ,ירידת האחוריים
שלהם שהינם החו"ג שנוספו להם אשר ירדו לתחתית עולם האצילות .ובזה אפשר לומר ולתרץ ,שדברי רבינו הרש"ש
זי"ע מיוחסים לירידת או"א למקום חג"ת דא"א ,הנקראת מיתם בערכם ,וזאת בערך היות ו"ק ,ללא קשר לנפילת
האחוריים שלהם.
כלומר ,מסביר המעיל אליהו זי"ע שקודם התיקון היו בהכרח ב' בחינות ,תחילה הלבישו או"א את חו"ב דא"א ואח"כ
ירדו למטה והלבישו את חו"ג דא"א ,וזה הנקרא בערכם מיתה ,כי שם עמדו חג"ת דז"א .ומה שאמר רבינו הרש"ש
זי"ע שאחר התיקון הלבישו לחג"ת דא"א ,לא בא לומר שרק אחר התיקון הלבישו שם ,אלא שקודם התיקון הלבישו
בתחילה חו"ב דא"א ) (äøéáùä ïîæá ì"øירדו ממקומם לחג"ת דא"א ,משא"כ אחר התיקון עמדו רק בחג"ת דא"א,
וכ"ז לגבי ירידת או"א ,אבל לגבי ירידת ז"א שירד אחר התיקון להלביש לנה"י דא"א מהטיבור ולמטה זה לא יקרא
מיתה בערכו ,כיון שאף נה"י דא"א זהו מקומו באצילות ,הרי עמד שם גם טרם השבירה ,ואין מקום הנה"י נחשב
"ירידת עולם" בערכו ,ולכן נקרא מיתה רק שהכלים דז"א נפלו לבי"ע.
כמובא בלשונו" :לפק"ד לא קאי על מקום נפילת האחוריים שהרי לפי דברי רבינו שקרי לאו"א זו"ן היה צריך שכולם
ירדו ולא אחוריהם דוקא ,ואין לומר שקאי על כל פרצופי ישסו"ת שנקראים אחוריים וכולם ירדו ,שהרי רבינו כולל
או"א וישסו"ת בתיבת או"א ,ועוד שהרי סיים וכן א"א וכו' ואם קאי על ישסו"ת דוקא הוה ליה למימר וכן או"א וכו',
אלא הכוונה למה שכתב בע"ח שער ל' שער הפרצופים פ"ב שז"א קודם התיקון היה מלביש מן הדעת דא"א ואו"א
מלבישין חו"ב דא"א ואח"כ ירדו או"א והלבישו את חג"ת דא"א מקום זו"ן וזה נקרא בי"ע בערכם ,ועיין בהגהות
רבינו שם ,וא"ש את"מ".
לאור העיון בתירוצו של המעיל אליהו זי"ע לגבי "נפילת אחורי הג"ר" למקום זו"ן בערכין ,עלינו להבין ולדייק את
עניין הערכין יותר לפי דברי רבינו הרש"ש זי"ע.
כאשר אנו מתבוננים בלשונות רבינו האריז"ל וכן רבינו הרש"ש זי"ע ,אנו רואים שמצד אחד כל פרצוף נקרא ו"ק או
זו"ן בערך לעליון ממנו ,על כן כל פרצוף תחתון ממנו נקרא בי"ע בערכו .לכן פרצוף ישסו"ת יהיה "הג"ר" דכל פרצוף
לכל מדרגה תחתונה הנקראת זו"ן בערכה ,וערך זה שווה בכל מדרגה ומדרגה .מאידך גיסא ,אנו רואים שישסו"ת אינו
יכול להוות את הג"ר השלם בערך התחתון ממנו ,היות והינו מהווה רק את "גדלות א'" דכל מדרגה ,ר"ל רק בערך של
