Page 187 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 187
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קנט
z
מדרגה אחת בלבד הנקרא נשמה בערכו .וכן בכל עליה ועליה ,לעולם העליון לכל מדרגה הינו רק בערך מעלה אחת
יותר ותו לא! .אך כאשר אנו מתבוננים דייקא בערכו של פרצוף א"א ,אנו רואים שהינו מהווה את שלמות הפרצוף של
ערך הזעיר אנפין כג"ר אמיתי יותר בערכו ,וזאת כי בו נמצאים ג' המדרגות החסרים לז"א ממש ,וקומתו מהווה את
שלמות "ג' גדלויותיו" לקבל הנח"י הכוללים שבו ,ולא לחינם שניהם נקראים "אנפין" ,רק שאחד קטן ואחד גדול .ר"ל
"שהאנפין" הגדול מהווה את תכליתו הסופית של הקטן ששם באמת נמצא עצמות עצמו של ז"א שהינה מדרגת אצילות
עצמות ממש.
כלשון רבינו הרש"ש זי"ע ) ('à úåà ä"ô 'î øòù ù"îùä úåäâäוז"ל" :ואח"כ כל אותם העליות של השבת הוא להחזיר
הכלים של הפרצופים להלביש עצמות עצמם עד שבמנחת שבת עולה ז"א להלביש עצמות א"א שהוא עצמות עצמו
של ז"א" .בנוסף לכך שאנו מעיינים טוב בתיאור של רבינו האריז"ל לנפילת אחוריים של הג"ר ,אנו רואים דגש מיוחד
על נפילת ג' בחינות שונות לגמרי בכל פרצוף בבחינת "האחוריים" שלהם למדרגות הזו"ן שבערכם ,למרות שנראה
לומר שלפי רבינו הרש"ש זי"ע רק פרצוף ישסו"ת הינו המדרגה העליונה שנפלה באמת למקום זו"ן בערכה.
יוצא אפוא לומר שישנם ב' סוגי ערכין שבערכם נקראת כל מדרגה זו"ן.
א .בערך למדרגה שמעליה ,הנקראת ישסו"ת בערכה.
ב .בערך ג' מדרגות שמעליה הנקראת ג"ר הכוללים בערכו ,וראשם הינו פרצוף אריך אנפין ,שמעליו הינו זו"ן דא"ק.
וזהו מסתבר ,משום כי זו"ן דא"ק הינם "זו"ן" כמו נ"ר דאצילות .ולכן יובן שזו"ן דאצילות יושלמו בשורשם הפנימי
דמ"ה וב"ן דא"ק הנמצא בקומת זו"ן דא"ק ,שזהו המקביל לקומת א"א דאצילות שהינו רק פנימי לו .מכאן אנו לומדים
שישנו קשר וחיבור בין פרצוף ז"א לפרצוף א"א ,היות והינם ב' פרצופים שונים לגמרי ומאד רחוקים אחד מהשני .ולכן
שניהם נקראים "אנפין" .ר"ל ז"א הינו מידת המשפט ,אשר צריך "להמתיק" אותו ולתת לו רחמים .ועל כן עיקר תכליתו
של פרצוף ז"א הינו להגיע למדרגת זו"ן דא"ק בחיצוניות הא"ק ששם מדרגת א"א ,אך היות ופרצוף א"א הינו "רוחני
מאוד" בערך ז"א ,לכן אנו צריכים את מדרגת או"א וישסו"ת שיתווכו וישמשו כאמצעים בין ב' קצוות אלו .מכאן נלמד
שעיקר הערך של זו"ן הינו בערך הבחינה המקבילה שלו בא"ק .ר"ל שזו"ן דאצילות הינם חסרים כלפי זו"ן דא"ק ,וכן
ישסו"ת חסרים כלפי עולמות אח"פ וכו' .לפי זה "המתקן" העיקרי של הפרצוף ,הינו הפרצוף הפנימי לו ,ר"ל זו"ן
דא"ק הינם מתקנים את זו"ן דאצילות ,וכל השפע העובר דרך א"א או"א וישסו"ת זהו רק בחינת "מעבר בעלמא" ,אל
עיקר העיבור והתיקון והמשכת המוחין צריך שיעשה בזו"ן דא"ק ,וכן באותו הערך שבשאר הפרצופים .ולפי זה מובן
מדוע אנו צריכים לומר שא"א חסר לו "עיבור יניקה ומוחין" ונקרא זו"ן בערך למה שמעליו ,כי באמת א"א נמדד בערך
"א"א דא"ק" ,וצריך להגיע לקומתו האמיתית ,וזהו "הערך האמיתי" שהינו נקרא "חסר כלפיו" .ותמצא לכך סמך בסידור
הקדוש ,כאשר אנו רואים את הקשר שבין השפעת המוחין לז"א מזו"ן דא"ק ,וכן המשכת המשכת המוחין לחכמה
דבינה דזו"ן דא"ק שבתוך חכמה דבינה דא"א וכו' ,ואז ישנו זיווג בין או"א ויורד השפע לבינה דבינה דזו"ן דא"ק
שבתוך בינה דבינה דא"א וכו' ,ואז ישנו זיווג בישסו"ת ,ועל כן מבואר שעיקר השפע היורד בזו"ן דא"ק תחילה ,ואחר
כך נמשך ונפעל ע"י פרצופי האצילות.
כמובא בלשונו של רבינו הרש"ש זי"ע ) (à"ò 'â øäðä úåáåçø úîã÷äוז"ל " :הרי מבואר כי כל פרצופי כל העולמות
הם זו"ן למה שלמעלה מהם ושכל חמשה פרצופים דכל עולם הם זו"ן שהם ו"ק לה' פרצופי' של עולם שלמעלה מהם
כל פרצוף לפרצוף שכנגדו בעולם העליון המשל בזה כי חמשה פרצופי האצי' הם זו"ן שהם ו"ק לה' פרצופי א"ק
וחמשה פרצופי א"ק כל אחד נקרא או"א לפרצוף שכנגדו בה' פרצופי האצי'".
וכן תמצא הדברים מבוארים היטב בלשונו של רבינו התורת חכם זי"ע ) (á"ò å"èוז"ל" :קודם שיצאו לחוץ עדיין היו
בפנים מלבישים לא"ק שוה בשוה ,מפני שכשיצאו אפילו קודם התיקון יצאו חסרים ג"ר וכל אחד היה מלביש לפרצוף
דא"ק שהוא א"א המתיחס אליו מחו"ג שלו ולמטה ,הע"ב לע"ב ,והס"ג לס"ג והמ"ה למ"ה ,והב"ן לב"ן אפילו לאחר
התיקון דאב"א שהוא זווג דסליק ברעותא ,ואח"כ ע"י התפילות ומעשינו הטובים אנו מעלים אותם עד מקומם הראשון
שהיו מלבישים כל אחד לבחינת א"ק המתייחס אליו שוה בשוה".
ויובן מדבריו הקדושים ,שבתוך א"ק הלבישו פרצופי האצילות בכל קומתם האמיתית לא"ק .וכשיצאו כולם יצאו חסרים
בבחינת "כלי אמצעי וחיצון בלבד" .ורק אח"כ ע"י התפילות והמצווה אנו מעלים אותם עד מקומם האמיתי כלפי
הבחינה המתייחסת להם בא"ק דייקא .ר"ל זו"ן דאצילות לקומת זו"ן דא"ק בשוה ,שזהו הנקרא "א"א האמיתי שלו
