Page 191 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 191
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קסג
והטוב שהיו בכלל "הכלים דשבעה מלכי קדם" והרפ"ח ניצוצין ,שכולם נפלו ל"בורות נשברים"
שהינם עמקי הקליפות ,ונתערבו בתוך הרע.
והנה ,בבחירת האדם בטוברמא ובמואסו ברערמב ,הינו עוסק בבירור האמת מן השקר ,וכך מברר
z
מנותקים מתים ושבורים .וזהו הנקרא "שהאור הסתלק מהם" ,שהרי לא מתגלה בהם ,ונראה שהם דבר לעצמו בסוד
עולמות בי"ע שהינם מקום ההסתרה בו האור מכוסה לגמרי ,באופן שנראה ומורגש שיש מציאות לנבראים.
רלט .העמק דבר -כותב רבינו הרש"ש זי"ע ) (à"ò 'â øäðä úåáåçø úîã÷äוז"ל" :והנה אחרי שבירת הכלים דמלכים
דאצילות ,שהוא החיה דכל פרט ,וירידתם לבי"ע שהוא הנר"ן דכל פרט ,נתגלו ונפרדו מהם הקליפות".
כל זמן היות הכלים בעולם האצילות ,נאמר בהם "לא יגורך רע" .הרי שהרע בשורשו בבחינת היותו בכח ,היה כלול
בטוב .אלא שבתוך הטוב עצמו יש מדרגות .שהרי ידוע שיש י' ספירות דאצילות שהינם ביטויים לי' אופנים של "טוב"
הקיים באצילות .ולכן אף הרע בהיותו בכח באצילות ,אין הכונה שלא היה לו "שם" לעצמו באצילות ,אלא "ששמו"
היה טוב .ולכן לאחר שהכלים יורדים לעולמות בי"ע ,אזי מתגלים בצורה של "טוב ורע" .ולכן תבין דיוק לשונו של
רבינו הרש"ש זי"ע "נתגלו" .ר"ל מתחילה היו גילוים כהויה ,אבל לא כ"הויה של רע" ,ובעת ירידתם לעולמות בי"ע,
נתגלו כרע ,והשתא יש לפנינו טוב ורע .א"כ עולם האצילות הינו "כולו טוב"" -כולו אחד" ,לא טוב היות האדם לבדו,
מכלל שטוב הינו אחד .ולכן כל זמן היות האורות בעולם האצילות ,הרי שהאורות הינם בבחינת אחדות ,על אף שיש
בהם הבחנה של י' ספירות ,מכל מקום על אף היותם בחינות רבים אחד הם .וכן תבין לעניין הרע ,שכל עוד שקיים
באצילות הרי הינו "אחד" עם הטוב ,ורק כאשר יורדים הכלים לעולמות בי"ע הרי מתחדשים ב' דברים .האחד שהינם
מתגלים כרע ,ושנית שהינם נפרדים מהטוב ,שהרי כל זמן היותן באצילות היו אחד עם הטוב ,וכאשר יורדים לעולמות
בי"ע ,הטוב עומד לעצמו והרע נפרד ממנו ,כלשון רבינו הרש"ש זי"ע" :ונפרדו ממנו הקלי'.
ולכן עבודת האדם הינה לגלות את ההפרדות ואת ההבדלה בין הטוב והרע ,שכן סוד הדעת הינו ההבדלה )"ïéà íà
,(ïéðî äìãáä úòãואז "להכניע" ו"להמתיק" את הרע ,ולאחדם כמו שהיו שורשם באצילות.
רמ .בדרך העבודה הנקראת "אליבא דנפשיה" -נשאלת השאלה הרי עולם האצילות הינו כולו טוב ,ונאמר עליו "לא
יגורך רע" ,ואיך שייך שיהיו שם סיגים?
אמנם ,מאידך יש מקום תמיהה ,אם נאמר שלא היה בה מקודם שום חסרון ,אם כן איך נתהווה אחר כך בפועל ענין הקלי',
שהרי הכלל אומר שאין בפועל אלא מה שבכח ,ואיך נתהווה הקלי' משברי המלכים ,אם הם בעצמותם היו כולו טוב?
והסביר רבינו התורת חכם זי"ע ) ,(à"ò 'ëשבאמת אין מושג של טומאה גמורה ,ואין דבר שעצמותו הינו מהות דטומאה.
אלא כל ענין הטומאה הינו שחסר בהתגלות האור .ר"ל שהאור הינו המוחין והוא גילוי האלוקות המאיר בכלים ,וכל
מקום שחסר באור ,אזי הינו מוסתר ונעלם ,ונשאר ככלי בחינת יש ונפרד ,ומוגדר כקליפה .ולכן תבין שאמנם בשורש
האצילות כולו טוב ,אלא שעצם מיעוט האור שיש ממדרגה למדרגה ,זהו גופא ענין מציאות הטומאה.
ולכן תבין ותשכיל שאין השבירה כפשוטה ,ר"ל שלעולם כלים דאצילות אינם יורדים לבי"ע .דהיינו מה שנאמר שנשברו
הכוונה שנחסר מהם אור "החיה" ,והוא בחינת הג"ר הנקרא מוחין בערכם ,שכן "כל מאן דנחית מדרגה דהוה קאים
ביה קרי ביה מיתה" .ולכן שבירה אין עניינה "שינוי מקום" ,אלא חסרון במדרגה ע"י עיבוי מדרגת הכלים ,וממילא
נתגלתה מציאות הפירוד לפי ערך הריחוק מן האור .והרי על זה הדרך שמכנים לאיש חשוב בשם "אדם גדול" ,ולאיש
פשוט "אדם קטן" ,שאין הכוונה בזה לגודלו מצד חיצוניותו .אלא שהתלמיד חכם שיש לו מוחין גדולים מכונה בשם
"אדם גדול" ,והפשוט נקרא על שם קטנותו בשם "אדם קטן" ,ועל זה הדרך תבין שבעת שהאיר אור החיה באצילות
היו הכלים עומדים במקום עליון גבוה ,ובהסתלק מהם אור החיה ,נחסר מהם אור המוחין וירדו למדרגת ו"ק שהינו
מקום תחתון הנקרא "עולמות בי"ע".
רמא .העמק דבר -כותב הפתחי שערים ) (ã çúô íåöîöä áéúðוז"ל" :ואם בבחירתו נוטה לצד הטוב ומתקרב לצד
הקדושה ,אז מתקשר בקדושה העליונה וגורם ע"י ההדרגה שיתגלה מעט מעט עוצם קדושה עליונה ,עד שלבסוף שית
אלפי שנין דהוה עלמא ,תתגלה קדושתו יתברך למטה ,ויתבטל הרע ,ואז יהיה תכלית גילוי רצונו בבריאת עולמו ,וכל
זה על ידי ישראל והתורה".
