Page 193 - 1901-MOZESON-NIV-SFATAIM.1901-MOPZESON-NIV-SFATAIM.1A
P. 193
ניב שפתים yקבלת רבינו האריז"ל -דרכי ההשתלשלות קסה 7
ביתר עמקותרמה ,כל מצוה שעושה האדם ,הינו "מברר" חלק מסוים משברי הכלים הרפ"ח ניצוצין
מתוך הקליפות ,המתייחס בפרטות אל אותה המצוה .ר"ל כי כנגד כל מצוה בפרטות ישנם "חלקי
בירורים" ,וכן בכל נשמה ונשמה מכלל שישים רבוא נשמות ישראל ,ישנו חלק מיוחד של "חלקי
בירורים" ,וכן כנגד כל יום ויום "דשתא אלפי שנין דהוי עלמא" ,ישנם חלקים מתוך הבירורים
המיוחדים לו .וממילא כל עבודת האדם בתורה ומצוות נוגעת לכול תחומי החייםרמו ,וכל המטרה
z
שמצד שורשם הינם קדושים ,אלא שהינם נשברו ונסתר בהם האור האלוקי ,ולכן הינם מתגלים אל האדם כמציאות של
רע .אבל באמת טעמון בכל מחשבה רעה "ניצוץ של קדושה" שנפל בעת השבירה ,והניצוץ הזה בא אליך על מנת לתקנו.
ולכן בעצם הדרך כיצד "להעלות את הניצוצות של המידות" ,מובא מרבינו הבעל שם טוב זי"ע ) ,(çð úùøôשיש בכך
ב' דרכים והוא אליבא ללשון הגמרא ) " :(á"ò æ"è úåáåúëכיצד מרקדין לפני הכלה בית שמאי אומרים כלה כמות שהיא
ובית הלל אומרים כלה נאה וחסודה".
ונסביר בס"ד את הדברים:
דרכם של בית שמאי הינו להעלות בכלליות ,ר"ל ברגע שבאה מחשבה רעה לאדם ,מיד יכנס לחשוב שהכול הינו
אלוקות ,דהיינו שאין לרע שום מציאות אמיתית ,אלא הכול זוהי חיות אלוקית המסתתרת בכל דבר ,וממילא אין
בכך מאומה .וזהו הנקרא בחינת "כלה כמות שהיא" ,ר"ל לגלות שהכול זה אור השכינה הקדושה ,מבלי להיכנס
לריבוי פרטים.
דרכם של בית הלל הינה לומר "כלה נאה וחסודה" ,ר"ל להיכנס לפרטי המציאות ,ובכך להעלות את המחשבה למחשבה
לפי אותה המידה שהינה שיייכת בה .אם זוהי מחשבה ממידת החסד ,אזי יכוון להלעות את מידת החסד ,ויכוון בשם
"הויה" בניקוד השייך לחסד ,ובכך יכנס לעבודת החסד שהינו הרגשת אהבת ה' יתברך.
ודע שאין כל האדם יכול לדבוק בעבודה זו ,כי לעיתים ריבוי הפרטים יכול "להגביר" המחשבה הרעה ,ובכך רח"ל
יכולים להפיל את האדם עוד יותר ,וממילא כאשר רואה האדם שמגיע לכך ,אזי "יסיח" דעתו מהמחשבה הרעה ,ובזה
עצמו "הורג" את הקלי' שעל הניצוץ דקדושה ,ומעלה את הניצוץ למקומו.
ולכן ידע האדם אליבא דנפשו ,שכאשר באמת לאמיתה אין מציאות לרע ,אלא הרע הינו הטוב שהתכסה ,ואז מבין
בדרך הנכונה כיצד להלחם ברע ,ובכך משכיל ומבין שכל מיני המחשבות והנסיונות הפוקדים את האדם מקורם מז'
המידות שנשברו ,ולכן כאשר מתגלים אליו במחשבתו ,אין זה מורה על נפילה וחולשה ,אלא ההיפך הינו הנכון .ר"ל
שניתנת לו עבודה וכוח "לברר" את רע ולגלות את הטוב הטמון בו.
ולכן "עבודת העלאת הניצוצות" שייכת במיוחד בעת התפילה ,כידוע מהתולדות יעקב יוסף ) (åç÷ ã"ã ìä÷éåבשם רבו
הבעל שם טוב זי"ע ,שאין תפילה שלא מגיעים לאדם מחשבות זרות חדשות ,כי המחשבות הינם הניצוצות שהאדם
צריך להעלות ,ובכל תפילה ישנם ניצוצות חדשים השייכים לאותה תפילה .ובזה יובן עומק דברי רבינו האריז"ל )ë"äòù
:(à"ò è"ðש"אין תפילה הדומה לחברתה" ,ר"ל כי אף שבכל תפילה המילים הינם אותם מילים ,מכל מקום עיקר הענין
הפנימי של התפילה הינה להעלות את ה' יתברך את הניצוצות השייכים אלינו ,המתגלו במחשבות שבאות אלינו,
המשתנים עד שאין תפילה דומה לחברתה.
רמה .עיין עץ חיים ) ('á ùåøã ì"è øòù ïëå á"ô 'â øòùוכן מבוא שערים ).(ç"ô â"ç á"ù
רמו .עיין עץ חיים ) ('â ùåøã ì"è øòùוז"ל" :דע כי בעת מיתת המלכים כאשר ירדו למטה היו בהם כל הבחי' שהם
אבי"ע והנה בחלק עשייה עצמה יש ד' בחי' והם כסדרן ממטה למעלה דומם צומח חי מדבר והענין כי בוודאי שאפילו
בדומם שהוא עפר והאבנים וכיוצא בהם הוא מוכרח שיהיה בהם חיות רוחניות ומזל ושוטר עליו מלמעלה דאל"כ לא
היתה עפר מוציאה דשאים וזרעים אם לא היה בהם חיות אמנם מדרגות חיות דצומח הוא למעלה מהם כי אנו רואין
שהוא צומח וגדל כבני אדם ובוודאי כי חיות אשר בתוכו גורם לו גידול הזה .וחיות הבעל חי למעלה מהם שיש בהם
נפש יותר בבירור וכמ"ש ורוח הבהמה היורדת למטה בארץ וחיות האדם המדבר הוא למעלה מהם ואין לך שום נברא
בעולמות כולם שאין בהם מן בירור המלכים הנ"ל והכל נכלל בהן ומכל הבחי' הנ"ל יש בקלי' מן מיתת המלכים.
