Page 20 - 9322
P. 20
20דבורה פלדמן|
לשולחנה והתיישבה מולה כשווה בין שוות .היא אפילו הגישה לה
את האוכל על צלחות פורצלן אמיתיות .הייתי מבולבלת ,ותהיתי
אם כל זה הוא חלק מאיזו מזימה מפורטת וממולחת ,או שמא עדות
לאצילות נפשה של סבתי .באבע הפשירה כרוב ממולא ,מאכל מסורתי
באזור הולדתה שהתקבע כמנה מרכזית בקהילתנו ,והתבוננתי באישה
מתיישבת בלהיטות לאכול אותו אגב פטפוט מתמיד נלהב בהונגרית.
קלטתי שברי דברים; הן דיברו על גרסאות שונות של מתכונים ,כיצד
בישלה ִאמ ּה את הגלילות האלה .היא שפעה מחמאות לבישול של
באבע .הרגשתי שהיא מנסה להתחנף; בלי ספק היה לה תמריץ לעשות
זאת ,משום שכל אותן מנקות שאפו כמובן להשיג ִמ ֹשרה קבועה ,כדי
שלא יצטרכו לחזור לפינת הרחוב ההיא מדי יום ביומו ולקוות שיבחרו
בהןִ .מ ֹשרה קבועה פירושה ביטחון ,אולי אפילו העלאה בשכר ,ו ַה ְפניה
למשפחות אחרות אם העבודה טובה .שבועות רבים מדי שעברו עלייך
בהמתנה ליד הגדר היו סימן ברור לכך ,שאינך בחירה רבת־ערך; ואז
שכרך לשעה ירד וירד ,עד שלא קיבלת שום הצעות כלל .זה היה
הפחד של כל המנקות; הוא ניכר בעיני אחדות מהן כשחלפת על
פני המזדנבות האחרונות בשעת בוקר מאוחרת ,הפאניקה ההיא ככל
שהזמן חלף והקהל הידלדל ,וניידות משטרה עברו ב ִאיום על פניהן.
נמלאתי רוגז נוכח מניעיה הנסתרים של האישה הזאת ,לפי חשדי.
סבתי לא אמרה הרבה ,והאישה המשיכה לפטפט; סנטרה נח בכף
ידה ,וידה השנייה שירטטה קווים על מפת השולחן .מדי פעם בפעם
היתה סבתי מהנהנת או זורקת את המקבילה ההונגרית ל"כן" או "אני
מבינה" .כשהאישה סיימה לאכול ,באבע לקחה ממנה את הצלחת
ושטפה אותה בכיור .היא הכינה קפה והגישה אותו בספל לבן סדוק.
אחר כך הניחה שטר של עשרים דולר על המפה.
אין יותר עבודה היום ,היא אמרה בתקיפות .נגמר עכשיו.
האישה נראתה מדוכדכת .היא נעצה עיניים בשטר שעל השולחן.
שלוש שעות עבודה בתוספת טי ּפ.
אני באה שוב שבוע הבא ,כן? ידיה רעדו סביב ספל הקפה.
סבתי לא אמרה דבר; היא פשוט הנידה את ראשה לאות לאו.
ואז ,אולי מתוך רחמים כלפיה ,היא אמרה ,אל תרגישי רע .אני אף
