Page 23 - 9322
P. 23
המורדת — אל החופש בברלין |23
בחצר בוויליאמסבורג; הן באו ממקומות כמו קזחסטן ,תימן ,ארגנטינה
ואיראן .אבל אפילו אלה שאבותיהם עדיין חיו באירופה רק לפני שני
דורות לא היו כמותנו ,שכן היו רחוקים מן המסורת במשך שני דורות
תמימים .על פרק הזמן הזה לא היה ביכולתם לכפר לעולם ,משום
שבמהלך שני דורות אלה הוגדרה היהדות מחדש .המלחמה העמיקה
את הפילוג בינינו .עכשיו קיבלה כל כת רק חברים טהוֵרי שושלת כמוה,
ניצולים שהיה ביכולתם להוכיח שאבותיהם באים מאותה עיר מסוימת
או מאותו אזור מסוים .אילן היוחסין הזה קבע לאן אתה שייך .מטבע
הדברים ,היית מתחתן עם מישהי מאותו המוצא ,כך שכאשר העמדתם
צאצאים ,היו להם עצי משפחה מוגדרים וברורים .הילדים האלה
עתידים להמשיך לקיים את השטעטל בוורידיהם .באופן זה ,ערים
כגון ּב ֹו ּב ֹוב ּוויז'ניץ וקלאוזנבורג וסאנץ ו ּפא ּפא וג ּור הוסיפו להתקיים,
מאחר שהצאצאים של תושבי אותן ערים לא שכחו מאין באו .הם
הקימו מחדש את המאגרים הגנטיים שלהם בשכונות המופרדות של
ברוקלין ,שהגבולות שחצצו ביניהן ,אף כי לא היו גלויים לעין ,נטבעו
בכל זאת בתודעתנו הקולקטיבית והכריזו על זהותנו בזמן ובמרחב.
השטעטל שאנחנו השתייכנו אליו היה סאטמר ,על שם כפר
לא הרחק מבתי ילדותם של סבי וסבתי ,קבוצה שהשתייכו אליה
בטבעיות בגלל ה ִקרבה ההיסטורית הזאת .לסאטמרים נוסף עכשיו
קיבעון ,שגרס שיש לשמור הכול במשפחה .דודים נישאו לאחייניות;
בני דודים לבנות דודות .המאגר הגנטי שלנו הלך והצטמצם ,והמעגל
סביבנו הלך והתהדק .שכנינו בדירה הסמוכה ,משפחת ַהל ֶּברשטם ,היו
בנם ובתם של שני אחים ,וכשנולד להם ילד אחר ילד הסובל מסיסטיק
פיברוזיס ,שבעה מתוך תשעה למעשה ,הממונים על העדה כנראה
הבחינו בזה .היה צריך לעשות משהו.
אז הם פתחו בתוכנית הבדיקות ,וכשהייתי בת חמש־עשרה הגיעו
רופאים בחלוקי מעבדה לבנים לכיתתי בבית הספר ופרקו את קופסאות
הציוד שלהם על שולחנותינו ,וכולנו עמדנו בתור למלא את המבחנות
בדמנו .בזו אחר זו הפשלנו שרוולים ,נשכנו שפתיים כשהמחט נקבה
את עורנו וניסינו לא להפגין חולשה לעיני חברותינו לכיתה .בשנה
הבאה היו משפחותינו עתידות להתחיל לחתן אותנו ,אבל לפני שיוכלו