Page 22 - 9322

‫‪ 22‬דבורה פלדמן|‬

‫היום בצורה זו או אחרת‪ ,‬חומלים או נקמניים‪ .‬מה שהיה נהדר בבאבע‬
‫הוא שהיתה מורכבת כל כך‪ ,‬מסתורית כל כך‪ .‬כל הכוחות האלה פעלו‬
‫בה בעת ובעונה אחת‪ ,‬אבל היו כאלה שלא הבחינו בכך מעולם‪ ,‬משום‬
‫שהיא היטיבה לשמור על פני השטח ש ֵלווים וחלקים‪ .‬אולם היו דרמות‬
‫שקטות שהייתי עדה להשתתפותה בהן בילדותי‪ .‬למשל המפגשים‬
‫השנתיים עם אדית‪ ,‬שעמה שרדה את שנות המלחמה האכזריות‬
‫במחנות לעבודת כפייה‪ ,‬אבל בחרה בחיים חילוניים עם בעל לא־יהודי‬
‫בשיקגו‪ ,‬והגיעה בטיסה לניו יורק אך ורק למטרת המפגש החשאי הזה‬
‫עם סבתי‪ ,‬מפגש חוזר שנערך באותה מבואת בית מלון בדיסקרטיות‬
‫הגובלת בריגול‪ .‬או מאבקה לשמר את ה ַגן היחיד בוויליאמסבורג‪,‬‬
‫כשהיא מתעקשת באוזני סבי‪ ,‬שמאחר שחלקת האדמה המטופחת‬
‫מניבה את הפרחים הנחוצים לקישוט־הבית המסורתי בשפע צמחייה‬
‫בשבועות‪ ,‬אין היא מסיחה את הדעת מעבודת ההתמסרות הרוחנית‪,‬‬
‫אלא היא דווקא בבחינת מעשה של שירות רוחני כשלעצמו‪ .‬כל מאבקיה‬
‫וסודותיה נשארו איתי כמו אגדות שילדים אחרים גדלים עליהן‪ .‬אלה‬
‫הם הסיפורים שאני חוזרת אליהם שוב ושוב בראשי המבוגר‪ ,‬מחפשת‬
‫רמזים שעשויים לחשוף את מנגנוני הפעולה הפנימיים של האישה‬

‫הזאת‪ ,‬שבדמותה עיצבתי את עצמי בבלי־דעת‪.‬‬

‫מוריי אמרו‪ ,‬שלהיות יהודי פירושו שיש לנו בתוכנו צלם אלוהים‪.‬‬
‫אבל באבע עמדה על כך‪ ,‬שקיומו של האחר הוא שנותן תוקף להבדל‬
‫בינינו‪ .‬בפיה זה נשמע כאילו ברגע שאחרים יפסיקו לשנוא אותנו‬

‫בשל יהדותנו‪ ,‬נחדל להיות יהודים‪.‬‬
‫אבל העניין בחצר החסידית שגדלתי בה לא היה להיות יהודי‬
‫גרידא‪ ,‬אלא איזה מין יהודי אתה‪ .‬כי היו אינסוף וריאציות; גם אם היית‬
‫אשכנזי‪ ,‬עדיין היה אפשר לסווג אותך לקטגוריות דקות וספציפיות‪,‬‬
‫ובין כל קטגוריה למש ָנ ּה הפרידה תהום עצומה‪ .‬יכולת להיות‬
‫גליציאנר‪ ,‬ליטבק או ֶי ֶקה‪ .‬והיו כל אותם יהודים רבים שמחוץ למעגל‬
‫האשכנזי‪ ,‬הספרדים‪ ,‬המזרחיים‪ ,‬הבוכרים‪ ,‬התימנים‪ ,‬הפרסים‪ ...‬כולם‬
‫בעלי דנ"א יהודי בשיעור העולה בהרבה על זה של כל אחד מאיתנו‪,‬‬
‫ואף על פי כן אין להתערבב בהם‪ .‬היו לנו כמה משפחות פליטים‬