Page 225 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|225‬‬

‫למכירת ספרים משומשים בזול‪ ,‬אפילו חנויות שמתמחות בז'אנרים‬
‫ספציפיים ואחרות המתמחות בשפות זרות‪ .‬גם בבית הקפה שהצוות‬

‫אכל בו בבקרים מכרו ספרים משומשים בי ּור ֹו לכרך בחדר סמוך‪.‬‬
‫ברלין נגלתה לי כמין גן־עדן נסתר משתי הסיבות העיקריות‬
‫האלה‪ :‬היה נדמה שכסף איננו הכוח המניע העיקרי בה‪ ,‬אבל ספרים‬
‫היו תשוקה פומבית ומשותפת‪ ,‬ולאור זאת היה קל לשכוח לרגע‬
‫מביקורי האחרון‪ ,‬לדמיין שאפשר לשים בצד את ההיסטוריה שהעיבה‬
‫על כל רגע קודם שביליתי בגרמניה‪ .‬כל כך הרבה שפות נשמעו‬
‫סביבי‪ ,‬מפי כל כך הרבה אנשים שונים־למראה‪ ,‬ששיערתי שאחרי‬
‫הכול‪ ,‬ברלין אינה דומה לשום מקום אחר בארץ הזאת‪ .‬וכמובן‪ ,‬ידעתי‬
‫אז ואני יודעת היום שבלתי אפשרי להכיר עיר בשבוע‪ ,‬או בחודש‪,‬‬
‫או בשנה‪ ,‬ואולי אפילו בעשור‪ .‬מאז הביקור ההוא נמשכו גילו ַיי‬
‫המפתיעים בברלין‪ ,‬כאילו קילפתי את פני השטח שכבה אחר שכבה‪.‬‬
‫בהחלט ייתכן שאמשיך לעשות זאת עוד זמן מה‪ ,‬אבל חשוב להסביר‬
‫ששתי התגליות האלה‪ ,‬אם היו מדויקות ואם לא‪ ,‬עוררו בי תחילה‬
‫את ההכרה‪ ,‬שייתכן שיש בעולם מקום שמושלת בו מערכת ערכים‬
‫שבאמת עשויה למשוך אפילו מישהי כמוני‪ ,‬שתמיד ציפתה להרגיש‬
‫אבודה ונטולת שורשים בכל רחבי העולם‪ ,‬בדיוק כפי שהוזהרתי‪.‬‬
‫התיאוריה הזאת שפיתחתי עתידה לקבל עד מהרה את אישורם של‬
‫האנשים שאפגוש במהלך הצילומים‪ ,‬שהציגו בזה אחר זה סיפורים‬
‫פרטיים של בריחה והמצאה־מחדש; לא יעבור זמן רב לפני שיתברר‪,‬‬
‫שהאנשים האלה שתפסתי כברלינאים‪ ,‬היו למעשה תמיד מהיכנשהו‬
‫אחר‪ ,‬ובדרך כלל בלי אפשרות לשוב למקום מוצאם‪ .‬פגשתי אנשים‬
‫שנמלטו מפני דיכוי פוליטי או דתי‪ ,‬אבל גם אנשים שהתגברו על‬
‫מצוקות מסדר גודל קטן יותר‪ ,‬כגון מידת השיפוטיות של עיירות‬
‫קטנות‪ ,‬מערכות יחסים רעילות‪ ,‬משפחות שתלטניות‪ .‬רדיפה‪ ,‬אפליה‪,‬‬
‫עוני‪ ,‬מלחמה‪ ,‬רודנויות‪ּ ,‬כתות — למעשה‪ ,‬כל מה שעשוי להצדיק‬
‫הימלטות בעיני כל אדם שהוא — בברלין היה אפשר למצוא אנשים‬
‫רבים שנחלצו מכל קטגוריה אפשרית‪ .‬הדבר יצר מין סולידריות‬
‫יחידה במינה בין אנשים שבאו מרקעים מגוונים מאוד‪ .‬לא היה עליך‬
‫להתמודד עם שאלות בנוגע לעצמך או לספק שום מידע נוסף שהוא‪,‬‬