Page 30 - 9322
P. 30
30דבורה פלדמן|
לחקות .הם הלכו עם פאות קצרות ותחבו אותן מאחורי האוזניים,
גזזו את זקניהם ,לבשו חליפות ,הכול בניסיון להימנע מלהבליט את
יהדותם .ואף על פי כן ,הכינוי שהצמידו להם נגזר מהמילה הגרמנית
יא ֶקה ,מונח שהמציאו הגרמנים לציון המעיל השחור הארוך שלבשו
היהודים לפני שעברו חיל ּון וזנחו אותו לטובת אופנה מודרנית .הוא
היווה תזכורת לכך ,שהתלבושת היא רק מסווה ,שהגרמנים לעולם
לא ישכחו את מוצאם האמיתי .יקים ניסו להשתלב בחברה ,שבסופו
של דבר מעולם לא הסכימה לקבל אותם; לכן להיות יקה היה דבר
מעורר בושה; סימן ההיכר של מי שהתיימרו להידמות לאחרים אך
חוו את הדחייה האולטימטיבית .כאלה היו אבותיי .יהיה עליי להסביר
את הכתם הדוחה הזה בתולדותיי .איזה סיפור אוכל להמציא? מוטב
לטשטש אותו לגמרי.
הפליאה אותי העובדה ,שאף על פי שדוד מנחם סיפק לי שפע של
פרטים טריוויאליים על חייהם של בני דודים מדרגה שנייה שנפטרו
מזמן ,מכתבו לא הכיל כמעט שום מידע על הוריו ,שנמלטו מגרמניה
ב־ .1939היו ברשותי השמות של הורי אשתו ומסמכים אחדים
המוכיחים את קיומם ,אבל בנוגע להורי אביו ,סבי־רבא ,לא היה כמעט
דבר .השורה בתעודת הלידה שלו שבה היה אמור להופיע שם אביו
היתה ריקה .לא חשוב ,חשבתיֶּ .כשל בירוקרטי ,ואולי ,ב־ ,1897תוצר
של הזמן.
כשהצגתי לבסוף את הפרויקט בבית הספר כעבור חודשים אחדים,
הכנתי מפה נהדרת שבמקומות מסוימים הגיעה עד תשעה דורות
אחורה ,אבל החלל שמעל סבה וסבתה של אמי עמד בולט בריקנותו.
באותה העת הסחתי את דעתי ואת דעת מאזינותיי בכל פרטי המידע
החדשים שליקטתי על אודות תולדותיו המהוללים של צד המשפחה
של אבי .כל המידע שאספתי ושמרתי בקפדנות בהיותי בת ארבע־
עשרה עתיד לשמש אותי כעבור שנים ,בבגרותי ,כשאסע לאירופה
לחפש לי זהות חדשה ,ובמובנים מסוימים גם היסטוריה חדשה .רק
כשהגעתי להחלטה להיעשות אזרחית אירופאית חזרתי אל אותו
הִריק ,וחיפשתי הוכחה שתתמוך בבקשתי נוכח בירוקרטיה גרמנית
שנדמתה נחושה לסגור בפניי את הדלת.