Page 91 - 9322
P. 91
המורדת — אל החופש בברלין |91
שאהבתי כל כך ,על העיניים הכחולות הגדולות שקיבל מאביו ,עיניים
ששימחו אותי כל כך כשנולד ,מאחר שאלה בדיוק תווי הפנים שרציתי
שיירש מהאיש שנבחר עבורי ,גוון שאולי יבטיח לו נינוחות רבה יותר
בעורו מזו שהיתה אי־פעם מנת חלקי .ידעתי שיצחק יהיה ילדי היחיד.
לעולם לא אגיע לנקודה בחיי שבה ארגיש בטוחה מספיק ליטול את
האחריות הכוללת הזאת על אדם נוסף .עלה על דעתי באותו הרגע,
שבהיותי אישה צעירה שכבר ילדה פעם בחייה ,אהיה מועמדת
אידיאלית לתרומת ביציות ,דבר שפירסמו לא פעם בקמפוס ב"שרה
לורנס" ,מאחר שנשים צעירות בעלות השכלה אקדמית נחשבו סחורה
רבת־ערך בקטלוגים של כל מרפאת פוריות פרטית .האינטליגנציה
שלי זכתה לתיקוף ,הפוריות שלי הוכחה ,ואולי עוד יתגלה שליהודי ּות
שלי יש ערך במקרה הזה .ידעתי שרוב הרבנים קבעו ,שילד שנולד
מתרומת ביצית ייחשב יהודי אם הן הנשאית והן התורמת יכולות
להוכיח את מוצאן היהודי.
כן ,מדובר בניצול גופני מתועב ,תהליך פולשני בעל השלכות
גופניות ונפשיות כאחד ,אבל בניגוד לצורות אחרות של ניצול שהיו
זמינות לי ,הוא היה גם חוקי למהדרין וגם מתוגמל היטב .לא נתון
לפיקוח ,אבל גם לא אסור .והאם עמדה בפניי ברירה אחרת? לא יכולתי
להרשות לעצמי להמשיך לחכות לניסים ,להמשיך לחיות בלימבו בלי
אוויר .נמאס לי להיאלץ ללכת שוב ושוב אל שולי המצוק ,להיאלץ
להעמיד את גבולותיי שוב ושוב במבחנים קיצוניים .לא יהיו שום
ניסים .הפעם ,כשאגייס את הכסף הנחוץ לי להמשיך לחיות ,לא יהיה
זה אלוהים שיפעל דרכי .יהיה זה גופי שלי המייצר את מחייתו בצורה
הגופנית ביותר שבאפשר.
האירוניה הרבה הטמונה ביוזמה הזאת היתה נעוצה בכך ,שאף על
פי שאציע את גופי לשימושם של אחרים ,לראשונה בחיי אני אהיה
מי שתחליט לעשות זאת ,ועל כן העצב היה כפול ,כי אחרי הכול
זאת אחת הסיבות שעזבתי ,כדי לשחרר את גופי לא פחות מרוחי,
ולא חשבתי שאמצא את עצמי במצב כזה ,שבו אצטרך פעם נוספת
להעמיד את עצמיותי הגופנית לבחינתם ולשימושם של אחרים .אבל
ַהחלטתי היתה נחושה ,ועמה ָשבה גם פיסה קטנה מאותו הסיפוק