Page 94 - 9322

‫‪ 94‬דבורה פלדמן|‬

‫אמורות עכשיו לגדול לגודל של‪ ,‬נניח‪ ,‬תפוז‪ ".‬נרעדתי למחשבה על‬
‫כך‪ ,‬והטלפון החליק מבין ידיי הלחות‪ .‬אם שחלות לעולם אינן מגיעות‬
‫מטבען לגודלו של תפוז‪ ,‬האין זה הגיוני להניח בבטחה‪ ,‬שלא כדאי‬

‫שיגדלו לגודל זה?‬
‫בלילה ההוא התעוררתי מכאב חד באגן‪ .‬התהפכתי והתהפכתי אבל‬
‫הוא לא חלף‪ ,‬רק הלך והחריף עם כל שינוי בתנוחה‪ .‬ידעתי שההנחיות‬
‫הן לפנות לבית חולים‪ ,‬אבל לא רציתי להשאיר את יצחק לבד‪ ,‬אז‬
‫התקשרתי לחברה שידעתי שתתעורר לקול הטלפון הסלולרי הרוטט‬
‫והסברתי שמדובר במקרה חירום‪ ,‬ושאלתי אם תוכל לבוא לשמור‬
‫עליו‪ .‬לא מסרתי שום פרטים‪ ,‬אבל כעבור עשרים דקות היא היתה ליד‬
‫הדלת‪ ,‬ואני כבר הייתי לבושה ומוכנה לדדות את הרחובות האחדים‬

‫המובילים לחדר המיון ב"מאונט סיני"‪.‬‬
‫כשהגעתי לשם ניסיתי להסביר על תרומת הביציות ושהנחו אותי‬
‫לפנות לבית חולים במקרה של תסמינים כאלה‪ ,‬אבל מהר מאוד‬
‫הבחנתי שהאחיות הממונות על ה ַק ּבלה נבוכות‪ ,‬כאילו מימיהן לא‬
‫טיפלו בתסריט כזה או אפילו הוכשרו לעשות זאת‪ .‬הן קראו לרופא‪,‬‬
‫ומשאלותיו הרבות וחסרות הכיוון הסקתי שגם הוא לא ראה מקרה‬
‫כזה מימיו‪ ,‬כלומר לא טיפל מעולם בתורמת ביציות‪ ,‬ואין לו שום‬
‫מושג מהו הפרוטוקול‪ .‬הוא הלך לחפש משהו וחזר להגיד שאולי יש‬
‫לי ‪ ,OHSS‬כלומר תסמונת גירוי יתר שחלתי‪ ,‬ושאף על פי שמדובר‬
‫בתסמונת מזוהה‪ ,‬לא הרבה ידוע על מאפייניה או הסיבות להופעתה‪,‬‬
‫או מה עשויות להיות השלכותיה לטווח קצר ולטווח הארוך‪ ,‬ושהדבר‬
‫החשוב ביותר הוא לפסול את האפשרות של ַתסביב שחלה‪ ,‬ולכן‬
‫הוא ישלח אותי לבדיקת אולטרסאונד‪ .‬בשעה שדיבר קיבלתי רושם‬
‫ברור מדבריו הלקוניים ומשפת הגוף המזלזלת שלו‪ ,‬שהוא רואה בי‬
‫סטודנטית שנטלה סיכון מטופש לטובת מעט כסף כיס‪ .‬הוא לא שיער‬

‫לעצמו שעשויות להיות סיבות עמוקות יותר לקבלת החלטה כזאת‪.‬‬
‫בחדר האולטרסאונד הטכנאי לחץ על האגן שלי ונראה מבולבל‬
‫לא פחות‪ ,‬כשקלט לבסוף שהכדורים בגודל אשכוליות הם השחלות‬
‫שלי‪ ,‬ציין שמימיו לא ראה נסיבות כאלה ושאין ביכולתו להמליץ‬
‫מה לעשות‪ ,‬אבל שלא ייתכן שמשהו כזה יכול להועיל לגוף‪ .‬זיהיתי‬