Page 98 - 9322
P. 98
98דבורה פלדמן|
ביותר בעתיד הוא ראייה בהירה ,גם אם הנחמות שהיא מזמנת
מעטות מאוד.
בבוקר 25בדצמבר נכנסתי למכונית שלי ויצאתי לסיבוב נדיר
ברחבי העיר .לא ציפיתי לנוף הפוסט־אפוקליפטי שנתקלתי בו
כשהדרמתי בכביש אף־די־אר .לא איתרתי ולו מכונית בודדת בכביש
המהיר ,אפילו לא סירה אחת שהפליגה באיסט ריֶוור .נסיעה שלרוב
אורכת יותר משעה נמשכה עשרים דקות .כשהתפתלתי ברחובות
הצרים של הסוהו ,שלרוב עמוסים קונים אופנתיים ,ראיתי רק חלונות
ראווה מוגפים ופחי אשפה ממתכת ,שהרוח גילגלה בפראות אנה ואנה.
היה משהו מצמרר בריק ּות בעיר כמו מנהטן ,שמעולם לא חוויתי
אלא כמקום תזזיתי ומטורף תמידית .היא הדגישה בעוצמה רבה עד
כמה איני שייכת לעולם הזה ,משום שהראתה לי בצורה קונקרטית
מאוד ,שלכל שאר בני האדם יש מקום שהם שייכים אליו עכשיו,
ושהיותי לבד אינו בגדר עניין נדיר בלבד ,אלא ממש סטייה חריגה.
ברגע ההוא הרגשתי את ישותי עצמה ככלי־שיט ריק שצף ללא עוגן
בחלל העמוק ,לכוד מחוץ לתחומי החיים.
אחר הצהריים הלכתי לאסוף את יצחק מאביו .הפעם אלי הסתכל
עליי במבט בוחן ואמר" ,בקרוב יעברו שלוש שנים מיום שעזבת .את
לא חוזרת ,נכון?"
הנדתי את ראשי לאות שלילה ,יודעת בכל נים מנימי גופי שהפעם
התשובה אמיתית ,משום שעצם זה שצלחתי את הנפילות של השנים
האחרונות הציב קו ביני ובין עברי .הסבל עצמו היה קיר ל ֵבנים שחסם
את החזרה.
"אז אנחנו יכולים לדאוג לגט?" הוא שאל .אני מניחה שחשב
להתחתן שוב .הגירושים האזרחיים לא באמת נחוצים לו כדי לעשות
זאת בתחום הקהילה היהודית ,רק הדתיים .טכנית ,הוא יכול לדאוג
לגט גם בלי ַהסכמתי ,אבל מדובר בתהליך יקר שדורש זמן רב ,ויש
צורך בהיתר מאה רבנים.
"כן ,בטח ,ברגע שנגמור עם הגירושים האזרחיים ,אלך איתך
להסדיר את הגט ".עורכת הדין שלי הודיעה לי שהגט מוגן במדינת ניו
יורק ,ותנאיו תלויים באלה של הגירושים האזרחיים .לי עצמי לא היה
