Page 99 - 9322
P. 99
המורדת — אל החופש בברלין |99
צורך בגירושים דתיים ,כי לא תיכננתי להישאר שומרת מצוות ,אבל
הוא לא היה יכול לדעת זאת .וזהו גורם אחד שיכולתי למנף במסגרת
האפשרויות המעטות שעמדו לרשותי ,מאחר של ֹו הגט היה חשוב,
אם כי ביני לביני התפלאתי ,כי הופעתו השתנתה לאחרונה .תחילה
התקצר הזקן ואחר כך נעלם לגמרי; ואז התקצרו הפאות יותר ויותר,
עד שלא נותרו מהן אלא ציצות קטנות בלתי נראות ,כמו שֹער לחיים.
"בסדר ",הוא אמר" ,נשב לשולחן ונגשר ".הייתי מאושרת מכך
שהוא מוכן לוותר על מאבק משפטי.
עורכת הדין שמחה מאוד לשמוע על השיחה .סידרנו לעצמנו מצב
אידיאלי ,היא אמרה .הצלחתי להרגיע את הצד השני ,להביא אותו
לוותר על ההגנות .גישור היה היעד ,אחרי הכול .היא תכין את הניירת
ותשלח אותה לעורך הדין שלו .במשך זמן מה תתנהל התכתבות ,אבל
בסופו של דבר נגיע לפשרה.
"אני לא רוצה שום דבר ",אמרתי" .רק משמורת עיקרית".
"אבל יקירתי ,את זכאית למינימום של מזונות ילדים! לא נראה
לי שיש שופט שיאשר הסכם גישור בלי מזונות ילדים; זה אפילו לא
חוקי".
"ההכנסה שלו לא מד ּווחת ,ואני יודעת שהוא לא מעוניין שזה
יעלה; זה הקלף שלי .אני יכולה להבטיח לא לעשות לו צרות .וטכנית,
שופט לא יכול לפסוק אחוזים מהכנסה שלא קיימת ,נכון?"
היא הסכימה באי־רצון ,אבל חששה שיבוא יום ואצטער על
ההחלטה הזאת .ברגע שההסכם חתום ,כמעט בלתי אפשרי לתבוע
מזונות בעתיד ,אם הנסיבות ישתנו למשל .אבל אני לא הייתי מודאגת.
למדתי שיש לי יכולת להסתמך על עצמי באופן בלעדי ,יהיה המצב
אשר יהיה .זה תמיד מוצלח יותר מן הצורך להסתמך על מישהו אחר,
והייתי מוכנה להתמודד עם עתידי במונחים האלה בדיוק .הלכתי
הביתה בצעד קל ,בתחושה שהחירות מצויה ממש מעבר לפינה .מי
יודע? אולי כבר בקיץ הבא אחיה במקום אחר! התעטפתי באופטימיות
חדשה זהירה.
*
