Page 102 - 9322
P. 102

‫‪ 102‬דבורה פלדמן|‬

‫היא פלטה אנחה‪" .‬פי ּו‪ .‬או־קיי‪ .‬אני אנסה ואעדכן אותך‪ .‬את‬
                                ‫בטוחה שאת מוכנה להתעמת איתו?"‬

         ‫ידי כאבה מהלפיתה ההדוקה של הטלפון‪" .‬אני בטוחה‪".‬‬
‫באולפן‪ ,‬המאפרת עבדה על פניי ושערי בזמן שישבתי בעצבנות‬
‫על כיסא האיפור והבטתי בטלפון‪ .‬באחת־עשרה וחצי הייתי בחדר‬
‫הירוק עם שאר האורחים‪ ,‬ועדיין לא הגיעו חדשות‪ .‬התחלתי לנסח‬
‫ברוחי בקשת משמורת שהולמת טלוויזיה ממלכתית‪ .‬רק כשעוזרת‬
‫האולפן באה לקרוא לי אל צד הבמה‪ ,‬הטלפון שלי צילצל סוף־סוף‪.‬‬

                                  ‫השעה היתה עשרה לשתים־עשרה‪.‬‬
‫"הם חתמו!" צעקה לי עורכת הדין שלי באוזן וצחקה‪" ,‬הללויה‪,‬‬

                                                      ‫את מתגרשת!"‬
‫חשבתי שאתעלף בו במקום‪ ,‬על המדרגות לבמה‪ .‬אבל הושטתי‬
‫את הטלפון לעוזרת‪ ,‬אספתי את עצמי ועליתי‪ .‬מתוך ערפול מוחלט‬

                               ‫סיפקתי את הריאיון שהתכוננתי אליו‪.‬‬
‫שעה לאחר מכן התקשרה העורכת שלי ליידע אותי‪ ,‬שמכרנו‬
‫חמישים אלף ספרים אלקטרוניים בתוך שעה‪ .‬התקשרתי לסוכנת שלי‬

                                                   ‫לבשר לה על כך‪.‬‬
‫"איך יכול להיות שמכרנו כל כך הרבה ספרים אלקטרוניים?"‬
‫שאלתי‪" .‬חשבתי שאמרת שהם לא מוכרים כל כך טוב כמו ספרים‬

                                                          ‫אמיתיים‪".‬‬
‫"העניין הוא שאין לנו ספרים אמיתיים‪ .‬לא שמעת? המהדורה‬

                                                  ‫אזלה כמעט מיד‪".‬‬
‫כעבור שלושה ימים הגעתי ברשימת רבי־המכר של ה"ניו יורק‬
‫טיימס" למקום השני במצעד המכירות המשותפות לספרים בדפוס‬
‫ובמדיה אלקטרונית‪ ,‬אך ורק על בסיס מכירת הספרים האלקטרוניים‪.‬‬
‫התחלתי לקבל הודעות כועסות מאנשים בכל רחבי המדינה‪ ,‬שכיתתו‬
‫רגליהם לקנות את ספרי בחנויות ספרים וחזרו בידיים ריקות‪,‬‬
‫כשהמוכרים אינם מסוגלים אפילו לנקוב במועד שבו הספר עשוי‬
‫להיות זמין שוב‪ .‬יידרשו שלושה שבועות לצייד את המדפים מחדש‪,‬‬
‫תקופה שבמהלכה המשכנו למכור עותקים אלקטרוניים‪ ,‬שהשאירו‬

                                          ‫אותנו ברשימת רבי־המכר‪.‬‬
   97   98   99   100   101   102   103   104   105   106   107