Page 107 - 9322
P. 107
המורדת — אל החופש בברלין |107
קבעתי פגישה בבית הספר הפרטי הקטן באזור כדי שיצחק יוכל
להתראיין ולהתחרות על מקום בכיתה א' .ביוני נסעתי איתו צפונה,
וברגע שהגענו לאזור הכפרי הש ֵלו יותר ,היה ברור שגם הוא נרגע.
בפגישה נאלצתי להניח לו לדבר עם המנהלת לבד .בתום הפגישה
היא אמרה לי שהכול נראה בסדר ושיצחק מוזמן ללמוד שם בשמחה,
אבל שיש דבר מוזר אחד .נראה שכפו עליו ללמוד לכתוב ביד ימין,
אף על פי שהוא בבירור שמאלי .כתוצאה מכך הוא פיתח גישה לא
תקינה ורחוקה־מפרודוקטיביות לכתיבה תמה ,ויהיה צריך לתקן אותה
באמצעות אימון איטי שלו לחזור לאינסטינקטים השמאליים וללמוד
את הטכניקות ביד שמאל .המנהלת הטעימה שחשוב שיצחק ינצל
את הקיץ להתאמן הרבה ככל האפשר ,כדי שיהיה ברמתם של שאר
הילדים בתחילת הלימודים.
שמאליים תמיד עוררו חשדנות בחצר שלנו; אני זוכרת את סבי
אומר" ,יהודי עושה הכול ביד ימין ".כל החוקים המושלים בחיי
היומיום שלנו ,החל באופן נטילת הידיים וכלה בשריכת הנעליים,
הכול מתחיל ביד ימין .יש לכך משמעות רוחנית רבת־עוצמה;
אוריינטציה שמאלית מתקשרת לשטן.
מובן שלא חלמתי שגישה כזאת תונהג גם בבתי ספר אורתודוקסיים
מודרניים ,בטח לא עד כדי כך ,שילד שמאלי יאולץ לכתוב ביד ימין.
אחרי הכול ,אין זו אלא אמונה תפלה טיפשית .זאת היתה הקלה עצומה
לדעת שיצחק ילמד בבית ספר יסודי בסביבה המשוחררת מאווילויות
שרירותיות מעין אלה .הוא עמד לקבל את החינוך שתמיד חלמתי
עליו .בית הספר שכן בבית כפרי מקסים בעל גג משופע מוקף כר
עשב ענקי ושטוף שמש; היה לו אפילו גולדן רטריבר משלו ,שקידם
כל ילד בלחיצת כפה מדי בוקר .הוא היה קטן וחמים ונעים ,וכל מה
שמנהטן איננה.
כשיצחק נסע להעביר אצל אביו את חלקו בחופשת הקיץ,
התכוננתי למעבר ,סיימתי את חוזה השכירות הנוכחי שלי וחתמתי על
החדש ,ארזתי את חפציי המעטים ורכשתי אחרים שלא היו לי ,ועד
אוגוסט כבר הספקתי להתמקם ,בדיוק בזמן לאסוף את יצחק ולהראות
לו את ביתו החדש.
