Page 111 - 9322

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|111‬‬

‫יכולתי להמציא את עצמי מחדש כפי שהוא המציא‪ ,‬כי גם אילו שיניתי‬
‫את אופן דיבורי או לבושי‪ ,‬לא ניחנתי בתכונות הגנטיות הבסיסיות‬
‫הנחוצות להקרנת אקסצנטריות ַואס ּפית מתוחכמת מהסוג שהקרין‪.‬‬

‫ידעתי שתמיד יראו בי יהודייה שמנסה להסוות את עצמה‪.‬‬
‫למרות התהום הזאת שהפרידה בינינו‪ ,‬ושנינו היינו מודעים אליה‪,‬‬
‫כל אחד בדרכו‪ ,‬היה נדמה שהמשותף גובר על המפריד‪ ,‬ועם הזמן‬
‫התחלתי לראות בו אח‪ ,‬אם לא בדם כי אז ברוח‪ .‬העברתי שעות בישיבה‬
‫על רצפת העץ החמה־מהשמש בסטודיו שלו‪ ,‬מעלעלת בדפיהם‬
‫המבריקים העבים של ספרי אומנות רבים מספור‪ ,‬מתפעלת מאיכותם‬
‫הגבוהה של ההדפסים‪ ,‬שעה שהוא עצמו ישב מול ה ַּכן והטביע אור‬
‫בקנבסים כהים‪ .‬התוודעתי ליצירתם השלמה של רמברנדט‪ ,‬ורמיר‬
‫והא ֶמרש ֹוי‪ ,‬אבל גם לשמות שונים שלא הכרתי‪ ,‬כמו א ֶז'ן קר ֶייר‪,‬‬
‫ג ּבריאל ֶמטס ּו‪ ,‬אנדרו וויאת' וקס ּפר דוויד פרידריך‪ .‬בשעה שעבד על‬
‫רישום ביד מיומנת‪ ,‬הוא סיפר לי על קלימט ושילה‪ ,‬על רודן ופילגשו‬
‫קאמי קלודל‪ ,‬על רנואר והמוזות שלו‪ .‬הוא למד כל מה שיש לדעת‬
‫על תולדות האומנות‪ ,‬ואני ספגתי את הידע האצור בו‪ .‬הוא דיבר על‬
‫התקופה שבה למד באקדמיה לאומנות בניו יורק‪ ,‬שאליה התקבל על‬
‫מלגה‪ ,‬ומיד זיהיתי את התופעה שתיאר‪ ,‬את ההתנשאות על הסטודנט‬
‫העני הלא־משכיל‪ ,‬שאת נוכחותו יש לקבל רק כמס שפתיים שנועד‬
‫לשמר את הדימוי של האומנויות כנגישות לכול‪ .‬ניסיונותיו ליצור‬
‫משהו מחוץ למסגרת המקובלת הזאת זכו לחיצי לעג במקרה הטוב‪,‬‬
‫ולביטול במקרה הרע‪ .‬מקץ תקופה של תסכול הוא כתב מכתב לצייר‬
‫נורווגי שנוי במחלוקת ששמו א ֹוד ֶנרדר ּום‪ ,‬שנודע בדחייתו את‬
‫ערכי האומנות בת־זמננו באופן דומה‪ ,‬ושאל אם יוכל ללמוד אצלו‪.‬‬

‫להפתעתו של ריצ'רד‪ ,‬א ֹוד הסכים לקבלו כתלמיד‪.‬‬
‫ריצ'רד הראה לי אז יצירות של א ֹוד‪ ,‬והופתעתי לגלות שהטכניקות‬
‫שזה עתה התוודעתי אליהן‪ ,‬המאפיינות את ציירי תור הזהב ההולנדי‬
‫והבארוק הפלמי‪ ,‬עדיין יכולות לשמש אומנים חיים מבלי שייראו‬
‫גנובות או ממוחזרות‪ .‬הדמויות באותם ציורים‪ ,‬למרות האופן שבו‬
‫צוירו בשכבות עשירות של צבע שמן סמיך‪ ,‬נראו לי פוטוריסטיות‬
‫וקדמוניות בעת ובעונה אחת‪ .‬כאילו איש מערות שיתף פעולה עם‬