Page 105 - 9322
P. 105
המורדת — אל החופש בברלין |105
ריטואל שגרתי ,ואף אינו מחובר בשום צורה לתרבות היהודית .ואף
על פי כן כשנשאל על כך ,התעקש להזדהות כיהודי.
"זה ברור ",הוא ענה לי" .נראה לי שפשוט תמיד ידעתי שאם
היטלר היה עובר בסביבה ,הוא היה דופק גם אצלי בדלת ".זה הספיק
לו ,והספיק לרוב היהודים שפגשתי מאז ,הידע הבסיסי שמה שקושר
אותם כולם יחד הוא הפגיע ּות ההיפותטית המשותפת הזאת ,המה־
היה־אילו הענקי הזה .זה המכנה המשותף האולטימטיבי ,האיום
שבכוחו לחבר מישהי כמוני עם מישהי כמו בתו ,למרות הבדלי
המעמד ,ההכנסה והחינוך.
עכשיו נזכרתי בביתם הדו־קומתי בסגנון שנות השישים שניצב על
ראש גבעה מיוערת בצפיפות ,על חזית הבית הניצבת בצילו התמידי
של יער ה ִלבנים ,בשעה שמהמרפסת החובקת את עורף הבית נשקף
נוף רחב־ידיים של העמקים לכיוון מערב .בימים צלולים במיוחד
נראו הרי הקטסקיל כמריחות עבות של צבע כחלחל באופק הרחוק.
נזכרתי באותו ביקור חטוף באזור ,ובביקורי הארוך יותר בביתה של
ג'סטין בקליפורניה ,ומאחר שהיה ברור שהאפשרויות העומדות בפניי
עדיין מוגבלות יחסית וקרוב לוודאי שיישארו כאלה ,מדוע לא אעשה
לפחות צעד דרסטי ואשאיר את הציוויליזציה מאחור? יכולתי למצוא
לי בית בשכירות שנתית זולה בפינה הצפון־מערבית של קונטיקט .לי
יהיו השלווה והשקט שלי ,ויצחק יוכל ללכת לבית ספר מעולה .נשאר
לו רק עוד חודש אחד בגן; עוד חודש אחד במנהטן ,ונוכל להגיד
שלום וברוך שפטרנו.
הלכתי עם אלי לבית הדין של אמריקה לערוך את טקס הגט
כמובטח .כשהגענו ,הופתעתי לגלות שהסופר חסידי .קלטתי אז שבין
האורתודוקסים המודרניים איש לא היה מוסמך לשמש בתפקיד הזה;
הכתב העברי הנחוץ לכתיבת מסמכים דתיים רשמיים ומחייבים כרוך
בקליגרפיה שמצריכה עשרות שנות לימוד .ידעתי שדי בטעות אחת
קטנה כדי שיהיה על הסופר להתחיל הכול מחדש.
הסופר שאל אותי לשם נעוריי ,וכשנקבתי בו ,הינהן בלמדנות.
"גם אני מוויליאמסבורג ",הוא אמר ביידיש מעל לראש הרב ,שחבש
כיפה קטנה ולא בולטת ,אך היה ברור שאינו מבין מילה ממה שאנחנו
