Page 93 - 9322
P. 93
המורדת — אל החופש בברלין |93
כדי כך .זה היה ממש חלק מהתרבות .האם גם ההחלטה שלי לתרום
ביציות היתה חלק מהתרבות הנצלנית הזאת בכללותה?
המזרקים המלאים בהורמונים הגיעו באמצעות משלוח מיוחד
בקירור ,בתוספת הנחיות מפורטות .תקופת הזריקות תימשך שבועיים,
שבסופם אצטרך להזריק זריקת טריגר מיוחדת ,וארבעים ושמונה
שעות לאחר מכן יתבצע תהליך השאיבה .במדריך הוסבר שעליי
לצבוט קפל עור בבטני ולהשאיר אותו צבוט עד להזרקה של תכולת
הבקבוקון כולו .עליי ל ַצפות לח ּב ּורה שתופיע במקום; אם הדבר יגרום
לכאבים בהזרקות עתידיות ,עליי פשוט לבחור מיקום אחר בבטני.
הוזהרתי שאם אפתח תסמינים כלשהם ,כמו כאבי בטן ,דימום וכדומה,
עליי להתקשר למרפאה מיד ,ואם הדבר קורה אחרי שעות הפעילות
במרפאה ,ללכת לבית החולים .במדריך לא ניתן הסבר למקורם של
תסמינים כאלה ,או לסבירותם.
הסתכלתי על המחטים הארוכות הדקות והופתעתי לגלות שהן אינן
מעוררות עוד את החרדה שזריקות תמיד הציתו בי בעבר .מתי הפכתי
לאישה הזאת ,שזנחה את כל פחדיה הישנים כאילו הם מותרות שאין
ביכולתה להרשות לעצמה עוד? הזריקה הראשונה עברה בסדר גמור;
באמת לא הרגשתי כל כך את המחט עצמה כשקפל העור צבוט בחוזקה
כזאת בין אצבעותיי ,אבל הנוזל הקר הקולח מתחת לעורי הכאיב לי;
היה עליי לעשות זאת לאט ,לדחוף אותו פנימה טיפה אחר טיפה עד
שהבקבוקון התרוקן .הרגשתי די כרגיל באותו היום ,וגם ביום המחרת.
רק בשעת אחר הצהריים של היום הרביעי אולי התחלתי לשים לב
לתחושת נפיחות קלה באגן .גם אז אמרתי לעצמי שהתהליך באמת
הרבה פחות נורא משציפיתי ,ושאחרי הכול אולי זה באמת קורבן קטן
מאוד ביחס לתמורה הנדיבה .כמה ימים לאחר מכן תחושת הנפיחות
המעורפלת הפכה לכבד ּות שאין לטעות בה ,כאילו אני נושאת סלעים
בבטני .ביום העשירי הסלעים היו גדולים וקשים; משקלם משך
אותי מטה עד שהיה לי קשה לעמוד זקוף .בדיווח למרפאה תיארתי
את התחושה הזאת אבל נאמר לי שזה נורמלי ,תוצאה של השחלות
המתמלאות בזקיקים" .בדרך כלל השחלות האנושיות לא מגיעות
לגודל שעולה על זה של אגוז מלך במהלך חייה של אישה .שלך