Page 93 - 9322
P. 93

‫המורדת — אל החופש בברלין ‪|93‬‬

‫כדי כך‪ .‬זה היה ממש חלק מהתרבות‪ .‬האם גם ההחלטה שלי לתרום‬
             ‫ביציות היתה חלק מהתרבות הנצלנית הזאת בכללותה?‬

‫המזרקים המלאים בהורמונים הגיעו באמצעות משלוח מיוחד‬
‫בקירור‪ ,‬בתוספת הנחיות מפורטות‪ .‬תקופת הזריקות תימשך שבועיים‪,‬‬
‫שבסופם אצטרך להזריק זריקת טריגר מיוחדת‪ ,‬וארבעים ושמונה‬
‫שעות לאחר מכן יתבצע תהליך השאיבה‪ .‬במדריך הוסבר שעליי‬
‫לצבוט קפל עור בבטני ולהשאיר אותו צבוט עד להזרקה של תכולת‬
‫הבקבוקון כולו‪ .‬עליי ל ַצפות לח ּב ּורה שתופיע במקום; אם הדבר יגרום‬
‫לכאבים בהזרקות עתידיות‪ ,‬עליי פשוט לבחור מיקום אחר בבטני‪.‬‬
‫הוזהרתי שאם אפתח תסמינים כלשהם‪ ,‬כמו כאבי בטן‪ ,‬דימום וכדומה‪,‬‬
‫עליי להתקשר למרפאה מיד‪ ,‬ואם הדבר קורה אחרי שעות הפעילות‬
‫במרפאה‪ ,‬ללכת לבית החולים‪ .‬במדריך לא ניתן הסבר למקורם של‬

                                      ‫תסמינים כאלה‪ ,‬או לסבירותם‪.‬‬
‫הסתכלתי על המחטים הארוכות הדקות והופתעתי לגלות שהן אינן‬
‫מעוררות עוד את החרדה שזריקות תמיד הציתו בי בעבר‪ .‬מתי הפכתי‬
‫לאישה הזאת‪ ,‬שזנחה את כל פחדיה הישנים כאילו הם מותרות שאין‬
‫ביכולתה להרשות לעצמה עוד? הזריקה הראשונה עברה בסדר גמור;‬
‫באמת לא הרגשתי כל כך את המחט עצמה כשקפל העור צבוט בחוזקה‬
‫כזאת בין אצבעותיי‪ ,‬אבל הנוזל הקר הקולח מתחת לעורי הכאיב לי;‬
‫היה עליי לעשות זאת לאט‪ ,‬לדחוף אותו פנימה טיפה אחר טיפה עד‬
‫שהבקבוקון התרוקן‪ .‬הרגשתי די כרגיל באותו היום‪ ,‬וגם ביום המחרת‪.‬‬
‫רק בשעת אחר הצהריים של היום הרביעי אולי התחלתי לשים לב‬
‫לתחושת נפיחות קלה באגן‪ .‬גם אז אמרתי לעצמי שהתהליך באמת‬
‫הרבה פחות נורא משציפיתי‪ ,‬ושאחרי הכול אולי זה באמת קורבן קטן‬
‫מאוד ביחס לתמורה הנדיבה‪ .‬כמה ימים לאחר מכן תחושת הנפיחות‬
‫המעורפלת הפכה לכבד ּות שאין לטעות בה‪ ,‬כאילו אני נושאת סלעים‬
‫בבטני‪ .‬ביום העשירי הסלעים היו גדולים וקשים; משקלם משך‬
‫אותי מטה עד שהיה לי קשה לעמוד זקוף‪ .‬בדיווח למרפאה תיארתי‬
‫את התחושה הזאת אבל נאמר לי שזה נורמלי‪ ,‬תוצאה של השחלות‬
‫המתמלאות בזקיקים‪" .‬בדרך כלל השחלות האנושיות לא מגיעות‬
‫לגודל שעולה על זה של אגוז מלך במהלך חייה של אישה‪ .‬שלך‬
   88   89   90   91   92   93   94   95   96   97   98