Page 87 - Step and repeat document 1
P. 87
hp חסד heard ipipr oic אהבת
ְמ ַשׁ ְלּחוֹ ְל ֵבית ַה ֹלֶוה ְל ַבֵקּשׁ ֶשִׁיּ ֵתּן לוֹ ַמ ְשׁכּוֹן ַעל ָידוֹ ֵ (g) -ישׁ ְל ַעֵיּן ָבֶּזה
ְו ַעֵיּן ִבּ'ְנ ִתיב ַה ֶח ֶסד'.
§ָ m`¦ eא ַמר ִל ְשׁלוּחוֵֹ ' :לְ ל ֵביתוֹ ֶוֱא ֹמר לוֹ ֶשָׁיּ ִביא ִלי ַמ ְשׁכּוֹן ַעל ַהחוֹב' -
ֻמ ָתּר ִל ָכֵּנס ְל ֵביתוֹ ְו ֵלא ֹמר לוֹ ָדּ ָבר ֶזהֶ ,שׁ ֹלא ֲע ָשׂהוּ ָשׁ ִלי ַח ִלַקּח ִמ ֶמּנּוּ
ַה ַמּ ְשׁכּוֹןַ ,רק ְשׁ ִלי ַח ְדּ ָבִרים ְבּ ָע ְל ָמאְ .וִנְר ֶאה ְדּ ָאז )ֲ (hא ִפלּוּ ִאם ַה ֹלֶוה נוֹ ֵתן
לוֹ ַה ַמּ ְשׁכּוֹן ְלהוֹ ִליכוֹ ְל ַה ַמּ ְלֶוה ַ -גּם ֵכּן ֻמ ָתּר ִלַקּח ִמ ֶמּנּוִּ ,דּ ְשׁלוּחוֹ ֶשׁל
ַה ֹלֶוה הוּאְ ,ו ֹלא ֶשׁל ַה ַמּ ְלֶוה.
ְ .cו ָכל ֶזה ֶשׁ ָכּ ַת ְבנוּ ְבּ ָס ִעיף א' וּב' הוּא ִבּ ְס ַתם ֲעבוֹט ֶשׁ ֵאיָנם ְכּ ֵלי ֹא ֶכל
ֶנ ֶפשֲׁ ,א ָבל ְבּ ֵכ ִלים ֶשׁעוֹ ִשׂין ָבּ ֶהם ֹא ֶכל ֶנ ֶפשׁ ָ (i) -אסוּר ַה ְשּׁ ִלי ַח ֵבּית
ִדּיןְ (`i) ,ו ָכל ֶשׁ ֵכּן ַה ַמּ ְלֶוה גּוּ ָפאֲ ,א ִפלּוּ ַבּחוּץ ְל ַמ ְשׁ ְכּנוִֹ ,דּ ְכ ִתיב )דברים כד,
ו(ֹ ' :לא ַיֲח ֹבל ֵר ַחִים ָוָר ֶכב ִכּי ֶנ ֶפשׁ הוּא ֹח ֵבל'ְ .ו ָלאו ַדְּוָקא 'ֵר ַחִים ָוֶר ֶכב',
ְדּהוּא ַהִדּין ָכּל ֵכּ ִלים ֶשׁעוֹ ִשׂין ָבּ ֶהם ֹא ֶכל ֶנ ֶפשְׁ ,כּגוֹןָ :הֲעֵרבוֹת ֶשׁ ָלּ ִשׁין
ָבּ ֶהםְ ,ו ַהיּוֹרוֹת ֶשׁ ְמּ ַב ְשּׁ ִלין ָבּ ֶהםְ ,ו ַס ִכּין ֶשׁל ְשׁ ִחי ָטהְ ,ו ַכיּוֹ ֵצא ָבּ ֶהםֶ ,שׁ ָכּל
ֶזה הוּא ִבּ ְכ ַלל ' ִכּי ֶנ ֶפשׁ הוּא ֹח ֵבל'ְ .ו ָכל ֶשׁ ֵכּן ִאם ִנ ְכַנס ַה ְשּׁ ִלי ַח ֵבּית ִדּין
אוֹ ַה ַמּ ְלֶוה ִבּ ְפִנים ,וּ ִמ ְשׁ ְכּנוֹ ְבּ ָכל ֶזהִ ,דּ ְבַוַדּאי עוֹ ֵבר ְבּ ָלאו ֶזהִ ,מ ְלּ ַבד ַה ָלּאו
ְדּ' ֹלא ָת ֹבא ֶאל ֵבּיתוֹ ַלֲע ֹבט ֲע ֹבטוֹ'.
cqgd aizp
כמו המלוה עצמו ,ולכך אסרה התורה .ומכל ) .'eke elit` (hכי אז אינו עומד המשכון
כלל ברשות המלוה ,רק ברשות הלוה. מקום ,מטעמים הנ"ל נראה דאסור.
) .oiirl yi (gדלטעם הראשון שכתבנו בס"ק עיין בבא מציעא צ"ח ע"ב.
ז' דהשליח הוא בכלל גזלן ,מותר בזה .oic zia gilyd xeq` (i) ,חושן משפט שם
שאינו נוטל מעצמו ,ולטעמים אחרים ,גם )סימן צ"ז סעיף ו'(.
בזה יש לאסור .ומכל מקום במקום הדחק,
שהוא רואה שבלי המשכון יפסד החוב ) .`teb delnd oky lke (`iלדעת הרמב"ם
)פרק ג' ממלוה ה"ד( דנתוקי בשוק ,אסור לגמרי ,אפשר שאין למחות ביד המיקל בזה,
דהוא יכול לסמוך על שיטת הסוברים )שם מן התורה ,עובר בזה בשני לאוין .ולדעת
בסמ"ע( ,דאף בשוגג אין שליח לדבר עבירה .התוספות )ב"מ קי"ג .ד"ה אימא( דנתוקי אסור
ועיין בטור סימן צ"ז )אות כו( מה שכתב מדרבנן ,בזה אסור מן התורה משום לא
יחבול וגו'. בשם הרמ"ה ,עיין שם.