Page 82 - Step and repeat document 1
P. 82
חסד iriay wxt ,` wlg אהבת cp
ְל ֵבית ַה ֹלֶוה ִל ֹטּל ִמ ֶמּנּוּ ַמ ְשׁכּוֹןְ .ו ַעל ֶזה ִה ְז ִהיָרה ַהתּוָֹרה )דברים כד ,י(:
' ִכּי ַת ֶשּׁה ְבֵרֲעַ מ ַשּׁאת ְמאוּ ָמהֹ ,לא ָת ֹבא ֶאל ֵבּיתוֹ ַלֲע ֹבט ֲע ֹבטוֹ' .וּ ֵבין
cqgd aizp
חשבון בעסק זה וקבע לו זמן לפרעון ,מדרבנן ,שמא ישהנה אחר השיטוח יותר
ולדעת היש אומרים שם בסימן ס"ז סעיף מכדי שיעור לצרכה ,ואתיא לידי קלקול,
י"ד ,משעה שכלל עמו כל החשבון שהיה באבידה שאני ,משום דבעל אבידה גופא
לו עמו בעסק זה ביחד[ ,דאי לאו הכי ,לא אינו מקפיד על זה מה שהמוצא גופא מתהנה
עדיף עיסקא משכר כתף ,דעובר בלא תבוא ,בעת השיטוח לצרכה .ואף דמשמע מתוספות
משעה שזקפו במלוה )סצ"ז סי"ד( .וגם מיירי )שם ד"ה בשביל( ,דלפי סלקא דעתך דגמרא,
בחפץ שאין צריך להלוה להשתמש בו ,כגון כשר בפרה מדאורייתא ,אם מתכוין בשביל
שיש לו אחר לתשמיש זה ,דאי לאו הכי ,שתינוק ותידוש ,ורק מדרבנן משום שמא
בין שהוא כסות יום או כסות לילה ,או שאר ימשוך הדישה אחר שתפסוק מלהניק ,יש
כלים שצריך להשתמש בהן ,אף דלא עבר לחלק בפשיטות ,דשם לא עשה מעשה יתירה
בהלקיחה על הלאו דלא תבוא ,מכל מקום בהכניסה ,בשביל שהתכוין שתדוש גם כן.
יש עליו מצות עשה דהשבת העבוט בכל dfaeנוכל לחלק גם כן באבידה ,דשם
כששוטחו לצרכו וצרכה ,אין בשטיחה עת להרמ"ה ,וכדלקמן בפרק ח' סעיף ה'
עיין שם בנתיב החסד ס"ק י"ח.
גופא מעשה יתירה במה שעושה אותה גם
lkזה ביארנו לפי שיטתו ,אבל באמת עיקר לצרכו ,ואין שום היכר בזה ,דהא אין מרבה
דבריו תמוהין מאוד ,דמסוגיא זו גופא בשטיחה בשביל זה .מה שאין כן בעניננו,
מוכח ראיה להיפך ,דלא צריך לקרא דאשר שלוקח בכוונה חפץ גדול כדי לזכות גם
לא עובד בה ,רק אם נסבור דבעלמא לצרכו בעד פלגא דהמלוה ,וכמו שכתב הנתיבות,
ולצרכה מותר ,מה שאין כן אם נסבור מנין לנו להתיר ליקח משכון ולכוין לזכותו
דלצרכו ולצרכה אסור ,וכמו שנפסק באמת בעד פלגא דמלוה ,בשביל שזוכה אז גם
אצלנו וכמבואר ברמב"ם )פרק י"ג מגזילה בעד פלגא דפקדון.
ואבידה הי"א( וטור ושולחן ערוך )שם סימן רס"ז xg`eכך התבוננתי בענין זה ,ומצאתי ראיה
ברורה כדברינו לאיסור ,ואפילו אם סעיף י"ח( ,תו אין צריך קרא לשתינוק ותדוש
דפסול ,וקרא דאשר לא עובד בה ,איצטריך לא היה לו שום חפץ אחר ליקח ,כי אם
לרבות דאפילו עלה עליה זכר ,דלא עשה זה הגדול ,כיון שהוא מתכוין בלקיחתו גם
בעצמו מעשה כלל ,גם כן פסולה ,משום בשביל הלואה .דהלא קיימא לן בפסחים
דניחא ליה .ועיין בהגהות מרדכי )ב"מ פרק כ"ה ע"ב ,בכל האיסורים ,דאפילו לא אפשר
ב' תכ"ז( בשם רבנו תם ועוד פוסקים ,דסבירא וקמכוין אסור ]רצונו לומר ,שהולך בשוק
להו דמה דבעיא בגמרא דלצרכו וצרכה של עובדי גילולים בשביל איזה ענין לצרכו
אסור ,היינו מדינא ,ולא משום גזירה דרבנן ומתכוין גם להריח מתקרובת עבודה זרה,
בעלמא ,וכן משמע דעת רש"י בפסחים כ"ו וכן בכל האיסורים ,כדמוכח מהסוגיא שם[,
ע"ב ד"ה נזדמנו ,עיין שם .ואפילו לפי דעת ואם כן פשוט דהוא הדין גם בעניננו הדין
התוספות בבא מציעא ל' .ד"ה לצרכו ,דמה כן .וכן מוכח בהדיא בסוף הסוגיא שם בדף
דבעינן בגמרא דלצרכו ולצרכה אסור ,היינו כ"ו ע"ב ,דאם נסבור לא אפשר וקמכוין
