Page 85 - Step and repeat document 1
P. 85
fp חסד heard ipipr oic אהבת
ֵא ֶליֶ את ָהֲעבוֹט ַהחוּ ָצה'ְ .ו ָלאו ַדְּוָקא ִל ָכֵּנס ַל ַבִּיתְ ,דּהוּא ַהִדּין ִל ְפ ֹגּ ַע
אוֹתוֹ ַבּשּׁוּק ְו ַלֲח ֹטף ִמ ֶמּנּוּ ָשׁם ִבּ ְזרוֹ ַע ָ (d) -אסוּרֶ ,א ָלּא ִאם ֵכּן נוֹ ֵתן לוֹ
ַה ֹלֶוה ִמַדּ ְעתּוֹ ֶאת ַה ַמּ ְשׁכּוֹן.
שנה מעוברת :כ"ב חשון ,ה' אייר. 1 lelqn inei gelשנה פשוטה :י"ד חשון ,י"ד אייר.
ְ .aו ֵכן ְשׁ ִלי ַח ֵבּית ִדּין ַגּם ֵכּן ֻמְז ָהרֶ ,שׁ ֹלא ִי ָכֵּנס ְל ֵבית ַה ֹלֶוה ִל ֹטּל ִמ ֶמּנּוּ
ַמ ְשׁכּוֹןֶ ,שֶׁנֱּא ַמר )שם(ַ ' :בּחוּץ ַתֲּע ֹמד ְו ָה ִאישׁ ְוגוֹ''ְ ,וָדְרשׁוּ ֲחַז"ל )ב"מ
קיג א(ְ ,דּ ֵת ַבת 'ְו ָה ִאישׁ' )ְ (eלַרבּוֹת ְשׁ ִלי ַח ֵבּית ִדּיןְ ,ו ַא ְל ָפָניו ָק ֵאי ,לוֹ ַמר
cqgd aizp
מה שהזהירה התורה לא תבוא וגו' ,כדי כן איתא בספרי )פרשת כי תצא פסקה ס"ו(
שלא יברור לו המלוה בעידית ,דהיינו משכון בהדיא ,דגם בחוץ עובר בלאו דאורייתא,
יפה ,אלא יעמוד בחוץ ,גם כן נראה דאסור והיינו כשחוטף בזרוע.
ליכנס לבית בשביל העבוט בכל גווני .oic zia gily zeaxl (e) .דאי לאו הכי,
lkneמקום מסתברא ,דאם מעצמו ביקש יכתוב :ואשר אתה נושה בו יוציא וגו',
הלוה להמלוה שיכנס לביתו ויתן לו על כן אמרינן ד'והאיש' אשליח בית דין
שם משכון ,דמותר ,כיון שמדעת הלוה נכנס קאי.
לביתו .וכמו לענין לאו של כלי אוכל נפש
ickeליישב פשטיה דקרא לפי דרשת חז"ל, דפסק בחושן משפט סימן צ"ז )סעיף י"ג(,
נראה לי שהוא על פי מה שאמרו חז"ל דאם נתן לו הלוה מדעתו ,אפילו שלא בשעת
)סנהדרין צ"ט :(:כל המעשה חבירו לדבר הלואה דמותר לקבל .וכהאי גונא לענין
מצוה ,מעלה עליו הכתוב כאילו עשאו, שמיטה ]בגיטין ל"ז ,[:דאם אמר לו 'אף על
שנאמר )שמות י"ז ה'( :ומטך אשר הכית בו פי כן' ,יקבל הימנו ,עיין שם .ונראה דבזה
את היאור ,וכי משה הכהו ,והלא אהרן גם כן מותר אפילו בכלי אוכל נפש כיון
הכהו ,אלא משום דמשה היה המעשה לזה. שמדעתו הוא .אך מכל מקום נראה ,דצריך
והכי נמי לפי מה שכתב הרא"ש )ב"מ פ"ט המלוה ליזהר כשנכנס לבית הלוה ,שלא
סי' מו( ,דהשליח בית דין כופהו שיכנס לביתו לברור לו שם משכון הנאות לו לרצונו וכנ"ל,
ויוציא המשכון ,לפיכך נקרא הדבר על שמו.
וזהו מה שאמרה התורה' :והאיש אשר אתה כי אם מה שיתן לו הלוה -אותו יקבל.
) .xeq` (dכן איתא בגמרא )ב"מ קי"ג .(.ודעת נושה בו' ,היינו השליח בית דין דאתה נושה
תוס' דהוא מדרבנן ,כדי שלא יבוא את החוב על ידו' ,יוציא -אליך' ,היינו
לכנוס לביתו ,והרמב"ם )שם פ"ג ה"ד( והטור במה שעל ידי כפייתו הלוה מוציא לחוץ
ושולחן ערוך )שם סעיף ו'( ,משמע דסוברים את המשכון .וכל שכן להתנא הסובר בגמרא
דהוא מדאורייתא ,ד'ביתו' לאו דוקא הוא) ,שם קי"ג (.דשליח בית דין דינו כלוה ,ומותר
אלא הוא הדין או כל שכן דלא ישמט ליכנס לפנים לביתו ולמשכנו ,דבודאי ניחא
בחזקה מה שעליו או ממה שבידו ,בפגעו האי קרא כפשטיה כמו שכתבנו ,ד'אשר
בחוץ ,כן כתב הסמ"ע )שם ס"ק ז'( ,ועיין אתה נושה בו' ,היינו השליח בית דין דאתה
בתוספות יום טוב )פ"ט משנה י"ג( .ובאמת נושה על ידו ,ו'הוא יוציא אליך' כמשמעו.
