Page 83 - 336

‫מימי קדם‪ ,‬מן העבר הרחוק)‪ .‬לעומת זאת‪ ,‬אנו רואים‬ ‫מטיילים בכנס חנוכה במדבר יהודה‬
‫כי השורש אח"ר משמש לעיתים גם לתיאור העתיד‪:‬‬
‫ְמ ֻא ָחר‪ַ ,‬א ֲחרֹון וכמובן – ַא ֲח ִרית ַה ָּי ִמים‪ .‬בלשוננו היום‪,‬‬ ‫את התמונה של המסע שהתקיים בכנס חנוכה‬
‫השורש קד"מ משמש לא רק לציון דברים שכבר‬ ‫במדבר יהודה צילמתי מסוף הטור‪ ,‬אפשר לראות‬
‫התרחשו‪ ,‬אלא גם לציון דברים המאוחרים בזמן‪ ,‬כגון‬ ‫כי גודל הדמויות אינו אחיד‪ .‬כדי להדגיש את טור‬
‫במילים ִמ ְת ַק ֵּדם ו ִק ְד ָמה‪ .‬מילים אלו נוצרו מנקודת‬ ‫המטיילים‪ ,‬השתמשתי בעיקרון ידוע בשם "קווים‬
‫מבט שונה‪ :‬הסתכלות לכיוון שאליו צועדים בציר‬ ‫מוליכים" (‪ ,)Leading lines‬שמטרתו הובלת המבט‬
‫הזמן‪ .‬בדומה לכך‪ ,‬גם המילה ְל ָפ ִנים משמשת בשתי‬ ‫של הצופה לעבר נקודה מעניינת בתמונה‪ .‬לרוב‪,‬‬
‫ההוראות‪ :‬מה שעומד לפנינו – מתייחס לעתיד; ואילו‬ ‫קווים מובילים יובילו את מבט הצופה בתמונה אל‬
‫עבר הנושא שלה עד שיתמקד בו‪ .‬הנקודה שאליה‬
‫ְל ָפ ִנים פירושו בעבר‪ ,‬ובעיקר בעבר הרחוק‪.‬‬ ‫הקווים יובילו ושבה יתמקד המבט לבסוף נקראת‬
‫"עוגן"‪ .‬מה שמושך אותי בתמונה זו הוא שהתלמידות‬
‫במקביל להבדל בנקודת המבט בין העבר לעתיד‪,‬‬ ‫הולכות ומתרחקות עד שבנקודה מסוימת משתלבות‬
‫אני מוסיף נקודת מבט משמעותית להווה‪ .‬סיון רהב‬ ‫עם ההר שעליו הן פוסעות ונעלמות לתוכו‪ .‬ובעצם‪,‬‬
‫מאיר הזכירה רעיון של רבי יוסף חיים מבגדד‪ ,‬הבן‬ ‫איננו רואים בתמונה את פני התלמידות‪ ,‬אלא את‬
‫איש חי‪ ,‬שהסביר שיש לאדם שתי אפשרויות למסע‪:‬‬
‫להיות עובר דרכים או הולך דרכים‪ .‬עובר דרכים "כל‬ ‫החלק האחורי שלהן‪ ,‬את הגב שלהן‪.‬‬
‫מטרת ליבו רק לבוא ולהגיע למחוז חפצו‪ ,‬ובדרך‬
‫הוא רץ"‪ .‬כלומר‪ ,‬עובר דרכים רואה בסוף המסלול‬ ‫בתמונה השנייה פועל גם כן אותו עיקרון של קו‬
‫את התכלית‪ ,‬את המטרה שלשמה יצא לדרך‪ .‬בדרך‬ ‫מוליך (השביל המתפתל נותן ממד של עומק‬
‫כלל‪ ,‬הוא ימהר במסלול בלי לשים לב לדרך‪ ,‬בלי‬ ‫לתמונה)‪ ,‬אך כאן הוא מדגיש את התנועה קדימה‪.‬‬
‫לייחס לה חשיבות‪ .‬לשיטתו‪ ,‬הדרך היא רק עיכוב‪,‬‬ ‫תנועה המתכתבת יפה עם הרעיון המקסים שהשפה‬
‫ואם זה היה תלוי בו‪ ,‬מן הסתם היה בוחר לדלג עליה‬ ‫העברית מלמדת אותנו שלפיו אנחנו הולכים אל‬
‫(מתוך‪ :‬האם אתם עוברי דרכים או‬
‫העתיד כשפנינו אל העבר‪1.‬‬
‫הולכי דרכים? סיון רהב מאיר)‪.‬‬

‫לעומתו‪ ,‬הולך דרכים "יודע שבכל‬
‫מקום שתדרוך כף רגלו‪ ,‬הנה ה' מכין‬
‫צעדיו‪ ,‬למען יתקן שם איזה ניצוץ‬
‫השייך לנשמתו"‪ .‬הולך דרכים יודע‬
‫שדרך חשובה לא פחות מהמטרה‪.‬‬
‫הוא נמצא גם במקומות פחות‬
‫צפויים‪ ,‬שאינם בהכרח מקדמים‬
‫אותו לסופה של הדרך‪ .‬הוא אפילו‬
‫מכוון עצמו לשם כדי לתקן שם‬

‫משהו‪.‬‬

‫עובר דרכים יתעצבן ויצפור בפקק‪ ,‬הולך דרכים‬ ‫השורש קד"מ משמש לא רק בתחום הגיאוגרפי‪,‬‬
‫יחשוב למה הוא שם ואיך לנצל היטב את הזמן הזה‪.‬‬ ‫אלא גם בתחום הזמן‪ .‬מילים רבות הגזורות ממנו‬
‫עובר דרכים יתעלם מאנשים שיפגוש בדרך‪ ,‬הולך‬ ‫מציינות דברים שהיו בעבר או דברים שהתרחשו‬
‫דרכים ישמח על ההזדמנות להכיר ואולי להתחבר‬ ‫לפני דברים אחרים‪ ,‬כלומר בהתחלה‪ָ :‬קדּום‪ ,‬קֹ ֶדם ּכֹל‪,‬‬
‫ולעזור‪ .‬עובר דרכים לא ישים לב לנוף‪ ,‬לשקיעה‬ ‫ַק ְדמֹון‪ֻ ,‬מ ְק ָּדם ועוד‪ .‬שימוש זה מבוסס‪ ,‬כנראה‪ ,‬על‬
‫או לזריחה‪ ,‬הולך דרכים ייהנה מהמפגש עם הנופים‬ ‫התפיסה העתיקה שראתה בעבר דבר שנמצא לפנים‬
‫משום שהוא גלוי ואפשר לראותו‪ ,‬ואת העתיד כדבר‬
‫והאנשים שיתגלו אליו לאורך כל הדרך‪.‬‬ ‫שנמצא מאחור משום שהוא סמוי מן העין (אגב‪,‬‬
‫גם בארמית השורש קד"מ משמש במשמעות של‬
‫התשובה שאני עונה לשאלת תלמידותיי היא בעצם‬ ‫עבר והתחלה‪ ,‬כגון בביטוי ִמ ַּק ְד ַמת ְּד ָנא‪ ,‬שפירושו‬
‫השאלה שאני שואל את עצמי מחדש בכל דרך‪ :‬איך‬ ‫המקורי הוא לפני כן וכיום משמש במשמעות של‬
‫אני רואה את עצמי – האם אני רוצה להיות עובר‬

‫דרכים או הולך דרכים?‬

‫‪1‬מעובד מתוך אתר האקדמיה ללשון עברית‪79 .‬‬