Page 96 - 26422
P. 96
פרק 10
תומס
ארורה ליבי וצלקות הקרב שלה .היינו בדרכים כבר יומיים מאז
הלילה ההוא אצל רוסריה ,ולא הצלחתי להוציא לי מהראש את
אותם גלדים עגולים קטנים שהיא הראתה לי כששכבנו במיטה יחד
באותה עליית גג מחניקה.
השינה במחיצת ליבי באותו לילה הייתה בבחינת עינוי .ריחה
המגרה גרם לי להתענות מרוב חשק לנשום אותה מקרוב יותר,
מהכמיהה לטמון את אפי בעורה ,להעמיק את אצבעותיי בפתחים
הלחים של גופה ולשאוף את ריחה המעורב בריחי .מאז הקפדתי
למקם את שק השינה שלי רחוק ממנה ככל האפשר.
ובכל זאת ,נראה שזה לא הפחית מהתשוקה שלי אליה ,שמיאנה
לשקוט כשהדם שלי שעט בכל פעם שהתקרבה אליי וניחוח גופה
הגיע לאפי .שמעתי את צעדיה הרכים מאחוריי ואת הצליל הקצבי
של נשימתה המואצת .אילצתי את עצמי להאט .הענשתי אותה כבר
בעבר על הכמיהה של גופי אליה והתחרטתי על כך .אני לא אעשה
את זה שוב .עם זאת ,הייתי פאקינג עצבני .עייף .מפני שעכשיו ,לא
רק שגופי היה מסוכסך ,אלא גם מוחי.
