Page 229 - 22322
P. 229
שומרי הערים |229
אחד מהמבנים האלו הוא אכסניה ,ואחר ,כפי שהבטיחה ,מוסך .אני
מנהל שיחה קצרה עם האירי החביב שמפעיל אותו ,אדם בשנות
החמישים לחייו ,שלא מתרשם כלל מהגשם ומהקור ,ויוצא מיד
עם הגרר להביא את המכונית שלנו .כשאני חוזר לאכסניה ,אני
מגלה שמת'יו כבר הזמין חדר לשנינו ,והוא מנהל שיחה ערה
עם אשלינג ,שיושבת על אחת המיטות .היא נשארת לישון בקרוואן,
כמובן.
"אין כל כך עבודה בהדרכת תיירים עכשיו ",היא מודה" .אבל בסתיו
ובאביב כן ,ובקיץ יש לי לפעמים חודשים שלמים של סיורים רצופים,
אם ההיא במצב רוח טוב ולא יורד יותר מדי גשם".
"היא?" שואל מת'יו" .איזו היא?"
"לא היא ,ה־היא ",צוחקת אשלינג ,ואני עוצר לרגע ומסגל מחדש
את החשיבה שלי כשאני מבין שאני מתרגם בראש שלי לעברית משהו
שלא אמור להיות מתורגם .לא "היא" אלא "שי".
"אנשי השי ",מסבירה אשלינג" .אני מניחה שאתם מכירים אותם
בשמות הפופולריים יותר כיצורי פיות או פיקסיז .למרות שהם מאוד
שונים מהם".
אני מביט במת'יו מאחורי גבה ומגלגל את עיניי .הוא מתעלם ממני
בהפגנתיות .הוא כנראה באמת מעוניין בה .נו ,טוב .כאמור ,למת'יו
בקושי היו סטוצים לאורך הטיול .הגיע הזמן שייהנה קצת.
"אני לא ממש מכיר אף אחד מהשמות ,אבל אני אשמח ללמוד",
הוא אומר ,ולחרדתי אני יודע שהוא רציני .כשהוא מתעניין במישהו או
במישהי ,הוא באמת רוצה לשמוע עליהם ,אפילו על האמונות הדתיות
שלהם .אני רוצה לתמוך בו ,אבל המחשבה על ההרצאה הצפויה לנו
בלתי נסבלת בעיניי.
"בטח .הפיקסיז .הם בטח אלו שדירדרו את הרכב שלנו לתעלה",
אני אומר ביובש.
"לא ,זה היית אתה והנהיגה שלך ",היא אומרת באותו טון" .אם
אתה נוהג ככה בכביש רגיל ,מה תעשה כשתיסעו בטבעת קרי? אין שם
תעלות להידרדר אליהן ,רק תהום".
"אני לא אדרדר לשום מקום ,כל עוד לא ינהגו מולי מטורפים ",אני
עונה.
