Page 233 - 22322
P. 233
שומרי הערים |233
אוזניה של אשלינג מאדימות ,והדם מחמם גם את פניי" .נציגת
האו"ם כאן חושבת כנראה שפלישת ויקינגים ורעב תפוחי האדמה
גרועים יותר מהשואה —"
מת'יו נתקף בפרץ צחוק נוסף ,פרוע כל כך שהוא נאלץ להתיישב.
שנינו מחכים בזעף ששאגות הצחוק ישככו" .אתם "...הוא מתנשם..." ,
אתם באמת רבים על מי בא ממדינה יותר מסכנה?"
אשלינג ואני מחליפים מבטים ופורצים גם כן בצחוק .היא מחייכת
אליי מבעד לתלתלים האדמוניים ,והכול שוב בסדר.
"את מנגנת יפה ,אש ",מעיר מת'יו ,ואני תוהה למה אני לא יכולתי
לתת לה מחמאה אגבית ופשוטה כל כך" .את צריכה לעשות את זה
בצורה מקצועית".
היא מקבלת בחיוך גם את המחמאה וגם את העיוות החדש של שמה.
"אי אפשר להתפרנס מזה .אם רוצים שאנגן בכלל ,התשלום הוא בדרך
כלל כוס בירה או שתיים ",היא אומרת" .אבל זה תחביב מצוין למדריכת
תיירים .הם תמיד אוהבים לשמוע מוזיקה מקומית .אגב ,מה אתם עושים
בחיים? לא סיפרתם לי".
בדרך כלל יש לי עשרות תשובות מוכנות לשאלה הזאת — מתכנת,
רואה חשבון ,מנהל רכש ,מלצר — רשימה של עבודות רגילות שאספתי
כדי להוריד את השאלה הזאת מהשולחן ולעבור לנושאים מעניינים
יותר .אבל הפעם אף אחת מהתשובות המוכנות לא נראית לי טובה
מספיק" .אה ...אנחנו"...
אבל אשלינג כבר לא מקשיבה ,כי באותו הרגע הדלת נפתחת,
והפאב משתתק .בפתח עומדת אישה בהירת ׂשיער ,מכוסה במעיל גשם
ששוליו מלחכים את הרצפה .ריח של ים ושל דשא רענן ממלא את
החדר .האישה מסירה את ברדס המעיל שלה ומביטה סביבה .יש לה
פנים רכות ושיער בלונדיני ארוך וחלק .קשה לנחש את גילה — היא
נראית בזווית מסוימת בת עשרים ,ובזווית אחרת בת שישים ,כמו הציור
של האישה הזקנה והאישה הצעירה .יש סיבה טובה לכך ,כמובן .היא
חסרת גיל כמו כל בת אלמוות.
"ג'וני "...אומר מת'יו.
"אני יודע".
רעד חולף בגופי כשהיא בוחנת אותנו בעיניה הכחולות הבהירות.
