Page 41 - 22322
P. 41
שומרי הערים |41
עמוק בפנים כבר יודע שאהיה חייב ללכת .אני שומר ערים .לא יכולתי
להימנע ממנה לנצח .אולי הייתי צריך לעשות את זה כבר לפני שמונה
חודשים במקום לעקוף אותה.
"בסדר ",אני פולט לבסוף ,המילה כמעט מסרבת לבקוע מבין שפתיי.
"אני אדבר איתה".
"באמת?" רמת גן שואלת ,ספק קל בקולה .אני אמור כנראה להיעלב
או לכעוס ,אבל היא צודקת.
"כן ".אני קם ומנקה את ידיי במכנסיי" .רק תבטיחו לי שלא תעשו
כלום בינתיים".
הן מחליפות מבטים שוב .אני לא אוהב את ההבעות שלהן" .מה?"
"כמו שאמרנו ,אנחנו לא היחידות שנפגעות ",אומרת גבעתיים.
"אנחנו רק היחידות שהחליטו לבוא לדבר איתך לפני שהעניינים
יידרדרו עוד יותר ",אומרת רמת גן.
אני נאנח" .הן כבר מכנסות את המועצה?"
"עדיין לא ",אומרת רמת גן" .חולון רוצה .בת ים חושבת שאפשר
לפתור את זה בינינו .רמת השרון אוספת מודיעין בדיסקרטיות ,או ככה
לפחות היא חושבת כשהיא משקיפה מגלילות כל היום .הרצליה הכריזה
שאם משהו לא ישתנה בימים הקרובים ,היא תשיט ספינות קרב לנמל
ותכריח אותה להסביר את עצמה".
"אבל אנחנו די בטוחות שהיא צוחקת ",ממהרת גבעתיים להוסיף.
"אין לה ספינות קרב כבר שנים".
"עד כמה שידוע לנו ",ממלמלת רמת גן.
אני נאנח" .תעשו לי טובה ,דברו איתן .תסבירו שאני מטפל בזה
ושייתנו לי כמה ימים .אני אלך אליה עכשיו".
עוד החלפת מבטים .אני מהדק את שפתיי" .מה?"
רמת גן מציצה אליי מעל למשקפי התותים שלה" .אתה ,אה ,רוצה
אולי"...
"...שנבוא איתך?" משלימה גבעתיים.
אני מצמצם את עיניי .מה הן יודעות? האחרות אולי שמעו
שמועות — בוודאי לא הרבה מהן .אבל שתי אלו קרובות אליה מאוד...
"לא ,תודה .אני מסוגל בהחלט למלא את החובות שלי בלי
בייביסיטריות .תודה".
